ישראל מתעוררת הבוקר למבוי סתום פוליטי חסר תקדים. תוצאות הבחירות לכנסת מראות תיקו דרמטי: אף אחד מהגושים הפוליטיים לא הצליח להבטיח את הרוב הדרוש של 61 מנדטים להקמת ממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמפלגת הליכוד שלו צפויה לזכות בכ-28 מנדטים, מגלה שגם עם שותפיו מהימין ומהחרדים הוא נותר הרחק מתחת לקו הקריטי.
מולו ניצב גדי איזנקוט, ראש המטה הכללי לשעבר, שמפלגתו "ישר" צפויה להיות המפלגה השנייה בגודלה עם כ-22 מנדטים. גוש "השינוי" שהוא מוביל, הכולל את מפלגתם של בנימין לפיד ונפתלי בנט, מגיע לכ-47 מנדטים בלבד, רחוק אף הוא מהרוב הנדרש.
על רקע ההתפתחויות, איזנקוט יצא הבוקר בהצהרה פומבית שמבהירה לאן הוא מכוון את המהלכים הפוליטיים שלו בחודשים הקרובים. לדבריו, המשימה שעליה הוא ועמיתיו עובדים רחוקה מלהסתיים, ו"ימי עבודה ארוכים" עוד מצפים להם. הציטוט המלא שמסר: "מצפים לנו עוד ימי עבודה ארוכים, אך אנו ממוקדים במשימה הכבדה שהוטלה עלינו - הבאת שינוי לישראל והקמת ממשלת גיוס ציונית". המונח "ממשלת גיוס ציונית" שבו השתמש איזנקוט אינו מקרי, ומתייחס לחזון של הקמת ממשלה שתשים בראש סדר העדיפויות שלה את נושא הגיוס לצבא, תוך דגש על שוויון בנטל בין כלל האזרחים.
תפנית דרמטית צפויה בזירה הפוליטית: על פי ההערכות, הנשיא יצחק הרצוג עומד להטיל את המנדט הראשון להרכבת הממשלה על גדי איזנקוט, ולא על בנימין נתניהו. מדובר בתרחיש שהיה נראה בלתי אפשרי עד לאחרונה, ומשקף שינוי מהותי במפת הכוחות. הסיבה לכך פשוטה: איזנקוט צפוי להביא את רוב הממליצים, כולל תמיכה של המפלגות הערביות. על פי הנוהג הנהוג, הנשיא מעניק את המנדט הראשון למי שמביא את מספר הממליצים הגבוה ביותר, כאשר במקרה הזה מדובר באיזנקוט ולא בנתניהו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לנשיא יש שיקול דעת רחב בנושא הטלת המנדט, והוא אינו מחויב באופן אוטומטי להעניק אותו דווקא למי שהביא את מספר הממליצים הגבוה ביותר. בפועל, ההחלטה הסופית נתונה בידיו של הרצוג, והוא זה שיקבע בסופו של דבר מי יזכה בהזדמנות הראשונה להרכיב ממשלה.
בינתיים, בסביבתו הקרובה של נתניהו מתגבשת עמדה מפתיעה: מקורביו צפויים להמליץ לו שלא לקחת את המנדט ראשון, גם אם יוצע לו. הסיבה לכך נעוצה בשיקול פוליטי רגיש, שלא קשור בהכרח למספר הממליצים. לפי ההערכות, החשש המרכזי הוא מתן "לגיטימציה" לממשלה שתיתמך על ידי המפלגות הערביות. אם נתניהו ייקח את המנדט ראשון ויכשל בהרכבת ממשלה, הדבר עלול להיתפס כהודאה בכישלון שלו בסיבוב הראשון, בזמן שהמפלגות הערביות עומדות ברקע כגורם מכריע בתמיכה באיזנקוט. אלא שלמהלך הזה יש גם מחיר כבד: מקבלת המנדט ראשון נגזרת שליטה בוועדה המסדרת, הגוף שמסדיר את ההליכים הראשוניים בכנסת החדשה ובעל השפעה משמעותית על עיצוב סדר היום הפרלמנטרי בתחילת הקדנציה. אם נתניהו יוותר על המנדט הראשון, השליטה בוועדה החשובה הזו תעבור לידי איזנקוט.
מה קדם לזה
ב-21.10.2026 דיווחנו שנתניהו הורה לצה"ל להתכונן לתקיפה חדשה באיראן, אך הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בלם את המבצע. הדיווח נחשף ימים ספורים לפני הבחירות, על רקע לחץ ישראלי-אמריקאי סביב עימות אפשרי עם איראן.
בתוך כל הכאוס, מתרחש אירוע חריג: המפלגות הערביות משיגות הישג היסטורי של בין 17 ל-19 מנדטים, בזכות שיעור הצבעה חסר תקדים בציבור הערבי. שני הגושים הגדולים, הימין ו"השינוי", הכריזו שלא יצרפו את המפלגות הערביות לקואליציה, אך דווקא הן עלולות להחזיק כעת במפתח לפתרון המשבר.
מומחים פוליטיים מסמנים שלושה תרחישים אפשריים להמשך הדרמה. התרחיש הראשון: גוש "השינוי" ביחד עם המפלגות הערביות. יו"ר רשימת רע"ם, מנסור עבאס, שכבר הפר את הטאבו ב-2021 כשהצטרף לקואליציה מרכזית, מציע שוב לשתף פעולה. "ברור שזו מתגבשת כאפשרות מתמטית ופוליטית," אמר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. אך הוא הזהיר: "זו לא רק הפרה של הבטחות בחירות, אני חושב שדעת הקהל הישראלית לא מוכנה בכלל לאפשרות כזו."
חלופה לתרחיש הזה היא הקמת ממשלת מיעוט שתסתמך על תמיכה חיצונית של המפלגות הערביות בהצבעות מפתח, בלי שהן יצטרפו רשמית לקואליציה. פרופסור יונתן ריינהולד מאוניברסיטת בר-אילן מעריך שגם אביגדור ליברמן, שדחה עד כה את הרעיון, עלול לשנות את עמדתו אם איזנקוט יפעיל עליו לחץ. "למרות שליברמן אמר לא לאפשרות כזו, הוא עשוי להגיד כן אם הוא יהיה ראש הממשלה," אמר ריינהולד.
התרחיש השני הוא הקמת ממשלת אחדות. נתניהו עשוי לנסות למשוך את איזנקוט לקואליציה שלו, אך זה יחייב אותו לוותר על שותפיו מהימין הקיצוני והחרדים. בליל הבחירות נתניהו דווקא הודה ל"שותפים הנאמנים" שלו וקרא ל"ממשלת ימין חזקה", מה שפורש כסימן שהוא מתכוון לשמר את הברית הקיימת. גורם שעלול לשנות את המשוואה הוא עימות מחודש עם איראן, שעליו דיווחו גורמים ישראלים ואמריקאים בימים שלפני הבחירות, כולל לחץ של נתניהו על הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לאשר מעורבות אמריקאית. משבר ביטחוני כזה עלול להכריח את המנהיגים הפוליטיים להניח בצד את חילוקי הדעות ולהתאחד.
התרחיש השלישי, והמדובר ביותר, הוא סבב בחירות נוסף. בנאום הניצחון שלו, הכריז איזנקוט כי "אחרי בחירות עם שיעור הצבעה כל כך גבוה, תהיה טעות לקיים בחירות נוספות". שיעור ההצבעה הגיע ל-77.7 אחוזים, השיא הגבוה ביותר מאז 1999. ועדיין, עם המחלוקות האידיאולוגיות העמוקות בין הגושים, רבים מעריכים שדווקא בחירות חוזרות הן התוצאה הסבירה ביותר. מצב דומה כבר קרה בישראל החל מ-2019, כשסדרת בחירות הסתיימה רק ב-2021 עם הפלת נתניהו, לפני ששב לשלטון ב-2022.
"אני באמת לא יודע מה הדרך קדימה עכשיו," אמר גדעון רהט, מדען פוליטי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "אם היינו מדברים לפני עשר שנים, הייתי אומר שיקרה משהו אחר, אולי ממשלת אחדות או פתרון אחר. אבל בהתחשב במחנות הפוליטיים המבוצרים כיום, סבב בחירות נוסף הוא כנראה הכיוון שאליו המדינה הולכת."
בינתיים, בתוך האופוזיציה הישראלית מתעוררת דילמה כואבת. ההישג חסר התקדים של המפלגות הערביות מעמיד את מפלגות השמאל והמרכז בפני שאלה לא פשוטה: שיתוף פעולה רשמי עם המפלגות הערביות עלול להרחיק מצביעים יהודים, אך התעלמות מהקול הערבי המשמעותי עלולה להחליש את הבסיס הדמוקרטי של הגוש המתנגד לנתניהו. מנתחים פוליטיים מציינים גם שהפיצול בתוך הרשימה המשותפת וחוסר האחדות בחברה הערבית מגבילים את יכולתן של המפלגות הערביות לתפקד כ"עושות מלכים" אמיתיות, כפי שקרה בעבר.
נתניהו, מצידו, ממשיך לעמוד במרכז הזירה הפוליטית הישראלית חרף הביקורת והקשיים המלווים את כהונתו הארוכה. הוא כבר זכה לכינוי "הקוסם" בשל יכולתו לשרוד משברים פוליטיים שנראו קטלניים.
מדובר בשינוי גישה בולט מצד נתניהו, שבעבר תמיד העדיף להיות הראשון שמקבל את המנדט מהנשיא, גם כאשר הסיכויים להצלחה לא היו גבוהים. ההעדפה ההיסטורית הזו נבעה מהרצון לשלוט בתהליך ולהוביל את המשא ומתן הקואליציוני מעמדת כוח, אך כעת נראה שהחישוב הפוליטי השתנה. הדילמה שמונחת כעת לפתחו של נתניהו ומקורביו היא מורכבת: מצד אחד, ויתור על המנדט הראשון עלול להיתפס כסימן חולשה וכהודאה בכך שאין לו רוב. מצד שני, קבלת המנדט וכישלון בהרכבת ממשלה עלולים לפגוע בו פוליטית בצורה חמורה יותר, בעיקר נוכח התלות הצפויה בתמיכת המפלגות הערביות שאיזנקוט יזכה לה.
התהליך הפורמלי, שבו כל מפלגה תקיים התייעצויות עם נשיא המדינה יצחק הרצוג כדי להמליץ על מועמד לראשות הממשלה, צפוי להתחיל בימים הקרובים. לדברי פלסנר, בהתחשב באי הוודאות הרבה, ייתכן שייקחו "שבועות ואולי חודשים" עד שתוכרע זהות ראש הממשלה הבא. בשלב זה מדובר בהערכות בלבד, וההחלטה הסופית נתונה כאמור בידי הנשיא הרצוג, שיבחן את מצב הממליצים בפועל בטרם יקבל החלטה. בימים הקרובים צפויה להתבהר התמונה המלאה, כאשר כל הגורמים המעורבים משלימים את מניין הממליצים שלהם לקראת ההכרעה הנשיאותית. נכון לשלב זה, ההערכות מצביעות על כך שאיזנקוט יקבל את המנדט הראשון, אך המצב הפוליטי נזיל ועשוי להשתנות בטרם ההודעה הרשמית מלשכת הנשיא.
עוד מהדיווחים
לפי ה-BBC, הרשימה המשותפת צפויה לזכות בכ-12 מנדטים והרשימה הערבית המאוחדת בכ-7 מנדטים, מתוך סך המנדטים הערביים. לפי ה-BBC, הנכונות הציבורית בישראל לשתף פעולה עם מפלגה אסלאמיסטית פחתה מאז הטבח הקטלני של ה-7 באוקטובר 2023.
למה זה חשוב
ללא ממשלה יציבה, ישראלים עשויים למצוא עצמם מול סבב בחירות נוסף או תקופה ארוכה של משא ומתן קואליציוני, כפי שכבר קרה בין 2019 ל-2021. אם יתעורר עימות עם איראן, הוא עלול לדחוף את המנהיגים להקמת ממשלת אחדות, מה שישפיע ישירות על המדיניות הביטחונית בזמן קרוב. המשקל חסר התקדים של המפלגות הערביות עשוי לשנות גם את מאזן הכוחות הפוליטי לשנים הבאות.
ישראל נכנסת לתקופה של אי ודאות פוליטית עמוקה, כאשר כל אחד משלושת התרחישים עלול להשאיר את נתניהו בתפקידו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה