ללא רוב בכנסת: מועמדו של נתניהו למבקר המדינה פורש מהמרוץ

דרמה חדשה בפרשת מבקר המדינה שטלטלה את המערכת הפוליטית: עו"ד מיכאל ראבילו, מועמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד, החליט שלא להתמודד שוב על הכיסא הנחשק. ההחלטה מתקבלת רק שבועות ספורים לפני שהכנסת החדשה אמורה לבחור מבקר מדינה חדש, ומסמנת סוף לפרשה שהתפתחה לכדי משבר חוקתי ממשי.

ראבילו, ששימש בעבר כעורך דינו הפרטי של נתניהו, כבר נבחר פעם אחת לתפקיד המבקר בכנסת הקודמת, ברוב דחוק של 61 חברי כנסת. אלא שכחודש לאחר הבחירה, בג"ץ ביטל את ההצבעה כולה, לאחר שהתגלה כי חברי קואליציה תועדו כשהם מצביעים מאחורי הפרגוד, בניגוד מוחלט לעיקרון החשאיות שאמור ללוות את ההצבעה. השופטים הורו על עריכת בחירות חוזרות, אך אלה מעולם לא התקיימו בכנסת הקודמת.

מה קדם לזה

ב-29.10.2026 דיווחנו כי לאחר הבחירות גוש הימין בראשות נתניהו עמד על 53 מנדטים לעומת 48 לגוש השמאל, כששני הגושים לא הגיעו ל-61 המנדטים הנדרשים להרכבת ממשלה.

כעת, עם השבעת הכנסת החדשה הקרבה, התמונה השתנתה לחלוטין. הקואליציה של נתניהו איבדה את הרוב שהיה לה בכנסת הקודמת, ועם שינוי מאזן הכוחות הצטמצמו משמעותית גם סיכוייו של ראבילו לחזור ולהיבחר. על פי הדיווחים, ראבילו עצמו הבין את התמונה והחליט לחסוך מעצמו ומהקואליציה הצבעה נוספת שעלולה להסתיים בתבוסה.

מעבר לחישוב הקולות הקר, יש כאן גם שיקול פוליטי מעניין. בקואליציה לא רצו להצטייר כגורם לעומתי מול השופט העליון בדימוס יוסף אלרון, שסיכוייו להיבחר הפעם נחשבים גבוהים בהרבה. מבחינת הקואליציה, אלרון נתפס כעדיף בהרבה על פני מועמד אפשרי מטעם גוש השינוי, שנהנה כעת מרוב בכנסת החדשה.

מקורבים לראבילו שהתייחסו לפרישה טענו כי מאחורי הקלעים התנהל נגדו "מסע מתוזמר" שכוון נגד מועמדותו. "במוקדו עמדו טענות לניגוד עניינים בשל העובדה שייצג כעורך דין את ראש הממשלה ואת הליכוד", אמרו המקורבים, והוסיפו כי בית המשפט העליון דחה פה אחד את כל העתירות שהוגשו בעניין, ואף לא מצא מקום להוציא צו על תנאי.

המקורבים התייחסו גם לשאלת ניגוד העניינים עצמה וטענו כי מדובר בהגזמה. "אמנם לו היה מתמנה הוא היה מנוע מלעסוק בענייניו האישיים של ראש הממשלה, אך מדובר בחלק מזערי בלבד מכלל הנושאים הנתונים לביקורת מבקר המדינה", נמסר. לדבריהם, עיקר הייצוג המשפטי שהעניק ראבילו בשנים האחרונות לממשלה ולראש הממשלה התמקד בסוגיות חוקתיות ומינהליות, ולא בתחומים המצויים בדרך כלל במוקד ביקורת המדינה. "בכל מקרה", הוסיפו, "הוא היה פועל בקפדנות בהתאם לכל הסדר ניגוד עניינים שהיה נקבע בעניינו".

כעת נותרה שאלה פתוחה ורגישה: האם הכנסת החדשה תפתח מחדש את ההתמודדות למועמדים נוספים, או שתסתפק בקיום סיבוב הבחירה השני בלבד, כפי שקבע בג"ץ. יועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, כתבה בעמדתה לבג"ץ כי נטייתה היא שלא לפתוח מחדש את ההגשה למועמדים חדשים, אלא לקיים רק את הסבב השני. עם זאת, היא הדגישה כי קיימים שיקולים נוגדים, ואין לקבל החלטה סופית לפני כינון הכנסת ה-26 ובחירת יו"ר חדש לה.

אם אכן תתקבל ההחלטה שלא לפתוח את המרוץ למועמדים חדשים, ועם פרישתו של ראבילו, ייוותר השופט אלרון כמעשה כמועמד היחיד לתפקיד החשוב. יצוין כי בסיבוב ההצבעה הראשון שהתקיים בכנסת הקודמת, אלרון זכה ל-60 קולות לעומת 57 קולות שקיבל ראבילו, אך מאחר שהחוק דורש רוב מוחלט של לפחות 61 חברי כנסת, נדרש סיבוב שני שבסופו של דבר בוטל כליל על ידי בג"ץ.

עוד מהדיווחים

לפי כיפה, ראבילו נבחר לתפקיד מבקר המדינה בחודש יוני האחרון. לפי כיפה, יו"ר הכנסת היוצאת אמיר אוחנה סירב ליישם את פסק הדין של בג"ץ ולא קבע מועד להצבעה חוזרת. כך דווח בכיפה, בג"ץ דחה אתמול עתירה שביקשה לחייב את אוחנה לקיים את ההצבעה החוזרת.

למה זה חשוב

הכרעה בשאלה מי יהיה מבקר המדינה הבאה חשובה לכל אזרח, שכן הגוף הזה מפקח על תקינות הממשל והשימוש בכספי ציבור. עם פרישת ראבילו ואובדן הרוב הקואליציוני, השופט אלרון נראה כעת כמועמד הסביר ביותר לתפקיד, מה שעשוי לשנות את אופי הביקורת על הממשלה הבאה.

עו"ד ראבילו עצמו סירב להגיב לפרישתו, ולא התייחס לידיעה. הכנסת ה-26 צפויה להישבע ב-10 בנובמבר, ובתוך זמן קצר תידרש להכריע סופית כיצד תיבחר את מבקר המדינה הבא, בהחלטה שתשפיע ישירות על עתידו הפוליטי של השופט אלרון.