בית המשפט העליון דחה היום (שלישי) את העתירה שהוגשה נגד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, בדרישה לחייב אותו לקבוע מועד לסבב הצבעה שני לבחירת מבקר המדינה. למרות הדחייה, השופטים לא חסכו מילים קשות כלפי אוחנה וקבעו כי התנהלותו מהווה פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשטר במדינת ישראל.
הרכב השופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ובהשתתפות השופטים חאלד כבוב ורות רונן, קבע כי ההימנעות הממושכת של אוחנה מקיום פסק דין קודם של בג"ץ כמוה כהפרתו ממש. "לא ניתן להשלים עם פגיעה קשה כזו בסדרי השלטון והמשטר ובשלטון החוק", כתבה השופטת רונן בפסק הדין, בהסכמת שני חבריה להרכב.
מה קדם לזה
ב-2.11.2026 דיווחנו כי סיעת ישראל ביתנו הודיעה שתמליץ על גדי איזנקוט להרכבת הממשלה, אך הדרך להחלפת אמיר אוחנה כיו"ר הכנסת עדיין תלויה בהשגת 61 חתימות הנדרשות לכינוס מליאת הכנסת.
הפרשה החלה עוד בחודש יוני, כאשר נערכו בכנסת ה-25 בחירות למבקר המדינה בין שני מועמדים, עורך הדין מיכאל ראבילו והשופט בדימוס יוסף אלרון. אף אחד מהשניים לא זכה ברוב בסבב ההצבעה הראשון. בחודש יולי, בג"ץ ביטל את סבב ההצבעה השני בשל פגם חמור בחשאיות ההצבעה, והורה לכנסת להשלים את התהליך בהקדם האפשרי. אלא שמאז ועד היום, משרת מבקר המדינה נותרה ללא איוש.
העתירה שהגיש ירון גדות טענה כי יו"ר הכנסת נמנע מהפעלת סמכותו לפי חוק מבקר המדינה, גם במהלך פגרת הכנסת, ובכך פגע ברציפות התפקודית של המוסד וביכולת הפיקוח על מימון מפלגות. גדות ביקש מבית המשפט להורות לאוחנה לקבוע מועד מיידי להצבעה ולכנס את מליאת הכנסת לשם כך. השופט בדימוס אלרון, אחד משני המועמדים לתפקיד, הצטרף לעמדת העותר ותמך בקיום ההצבעה לאלתר.
גם היועצת המשפטית לכנסת לא חסכה ביקורת, וציינה בתגובתה כי חלה חובה ברורה לקיים את פסק הדין ולהשלים את ההצבעה בהקדם האפשרי, אף בכנסת ה-25 עצמה. עם זאת, היא הצביעה על קשיים מעשיים ומשפטיים בכינוס מליאה שלושה שבועות בלבד לפני הבחירות לכנסת ה-26, בהם החשש משיקולים פוליטיים בתקופת בחירות והיעדר שיח מוקדם בין הקואליציה לאופוזיציה.
מנגד, אוחנה טען בתגובתו כי החוק מעניק לו סמכות בלעדית לקביעת מועד ההצבעה, וכי זו אינה מחייבת אותו לפעול דווקא בתקופת הפגרה. לדבריו, נוכח קרבת הבחירות וכהונתו הארוכה של מבקר המדינה הנבחר, הבת שבע שנים, ראוי שההכרעה תתקבל על ידי הכנסת החדשה שתיבחר. בית המשפט דחה את הטענה הזו מכל וכל, וקבע כי מדובר בסמכות חובה ולא רשות, שעל יו"ר הכנסת היה להפעיל במהירות הראויה.
השופטת רונן כתבה כי מכתבי הטענות עולה "תמונה מדאיגה" לגבי הטעמים שהובילו למחדל של אוחנה, שפעל בניגוד מוחלט לעמדתה הברורה של היועצת המשפטית לכנסת כפי שהובעה בפניו במספר הזדמנויות. לדבריה, החובה לציית לפסקי דין ולכבדם היא תנאי יסוד בכל משטר דמוקרטי, וחלה ביתר שאת על רשויות השלטון שאינן עומדות מעל לחוק.
בסופו של דבר, למרות הביקורת החריפה, השופטים קבעו כי הבחירות לכנסת ה-26 שנערכו ב-27 באוקטובר מנעו מהם להיעתר לעתירה. בית המשפט ציין כי קיימת אנומליה בכך שהכנסת היוצאת, שכבר הוחלפה בנבחרים חדשים, תמשיך לקבל החלטות מהותיות כמו בחירת מבקר המדינה בתקופת המעבר. השופטת רונן הזכירה כי בתקופה זו יו"ר הכנסת מחזיק בתפקידו כ"פיקדון זמני" בלבד, ונדרש לפעול באיפוק, בדומה לממשלת מעבר.
בית המשפט נמנע מלהכריע כיצד תתנהל בחירת מבקר המדינה מעתה, האם ניתן להמשיך ישירות מהנקודה שבה הופסק ההליך הקודם או שיש לפתוח את התהליך מחדש, והותיר את ההחלטה לכנסת ה-26 וליושב הראש שייבחר בה. עם זאת, השופטת רונן הבהירה כי דחיית העתירה אינה מהווה אישור להתנהלותו של אוחנה, שלדבריה פגעה קשות באינטרס הציבורי, במעמד הכנסת ובית המשפט, בשני המועמדים לתפקיד ובציבור כולו בשל אי-איוש ממושך של משרת מבקר המדינה. בשל כך הוטלו על אוחנה והכנסת הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
למה זה חשוב
כל עוד משרת מבקר המדינה לא מאוישת, נפגעת היכולת לפקח על מימון מפלגות ועל גופים ציבוריים, נושא שנוגע ישירות לשקיפות הכספית שממנה מושפעים אזרחים. ההחלטה מעבירה את ההכרעה הסופית לכנסת ה-26 ולמי שייבחר ליו"ר שלה, כך שהציבור ייאלץ להמתין עוד לפני שהתהליך יושלם.
בזירה הפוליטית כבר מסתמנת תזוזה בנושא. על פי פרסומים, בגוש השינוי מסתמנת הסכמה לקדם את בחירת מבקר המדינה, כאשר במוקד הדיונים ניצבת האפשרות למנות לתפקיד את השופט בדימוס יוסף אלרון, שהתמודד מול ראבילו בסבב הקודם. כעת נותר לראות כיצד תכריע הכנסת החדשה בשאלת אופן המשך הליך הבחירה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה