ליברמן מסיר את החרם על החרדים ומוכן לשבת איתם בממשלה

תפנית פוליטית דרמטית מתרחשת הערב מתחת לרדאר: אביגדור ליברמן הסיר את החרם הפוליטי ארוך השנים שלו על המפלגות החרדיות, ובכך פתח בפני שותפיו בגוש השינוי את האפשרות לנהל משא ומתן עם יהדות התורה להקמת ממשלה. מדובר במהלך שהיה נראה בלתי אפשרי עד לפני ימים ספורים.

ליברמן, שהתחייב לא פעם שלא ישב בממשלה עם החרדים, חזר על ההבטחה הזו אפילו ערב הבחירות האחרונות. אלא שהמציאות הפוליטית שנוצרה אחרי הבחירות, והקושי להקים ממשלה יציבה בלי שותפים נוספים, הביאו אותו לשנות כיוון. מקור המעורב בעניין ציין כי ליברמן סבור שההתחייבות החשובה ביותר היא להחליף את בנימין נתניהו, ושלשם כך הוא מוכן להתפשר על עקרון אחר שהציב לעצמו.

מה קדם לזה

ב-3.11.2026 דיווחנו כי ש"ס החליטה להמליץ בפני נשיא המדינה על בנימין נתניהו להרכבת הממשלה, בעקבות התחייבותו לתמוך בלומדי התורה. ב-4.11.2026 דיווחנו כי דגל התורה, בהנחיית הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש, הודיעה שלא תמליץ על אף מועמד. ב-5.11.2026 דיווחנו כי גם יהדות התורה כולה, כולל אגודת ישראל, הודיעה בבית הנשיא כי אינה ממליצה על אף מועמד להרכבת הממשלה.

ערב הבחירות הציג ליברמן שלוש התחייבויות מרכזיות: לא לשבת עם נתניהו, לא לשבת עם המפלגות החרדיות, ולא להקים ממשלה שתישען על המפלגות הערביות. ההתחייבות השנייה כעת נזנחת, כאשר ליברמן עצמו הבהיר לאחרונה כי "מי שיקבל את העקרונות שלי וחוק גיוס לחיוב החרדים, לא תהיה לי בעיה איתו".

המהלך הדרמטי של ליברמן מגיע באותו יום שבו הודיעה יהדות התורה, שהייתה שותפה ממושכת וקבועה בממשלת נתניהו, כי היא נמנעת מלהמליץ על מועמד לראשות הממשלה בפני הנשיא יצחק הרצוג. ההחלטה הזו מגיעה על רקע מתיחות מדווחת בין המפלגה החרדית לנתניהו, ובגוש השינוי רואים בה סימן לרצינות המגעים המתגבשים. גורם בגוש תיאר את ההימנעות כ"דמי רצינות" לקראת המשא ומתן הצפוי.

בלב המשא ומתן העתידי עומדת סוגיית חוק הגיוס, שהיוותה במשך שנים את אחד ממוקדי העימות החריפים ביותר בין ליברמן למפלגות החרדיות. על פי הדיווחים, הצדדים צפויים לבחון דווקא את הצעת החוק שקידם ליברמן עצמו בשנת 2018, בתקופה שבה כיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו, לצד החרדים. אז, באופן פרדוקסלי, החרדים דחו את ההצעה הזו. כיום, לנוכח ההסדרים המחמירים יותר שקודמו מאז, יש בקרב החרדים מי שמתחרטים על כך.

מתווה 2018 מקל משמעותית בהשוואה להצעת החוק שקידם ח"כ בועז ביסמוט, שנגדה יצאו מפלגות האופוזיציה בכנסת היוצאת. לפי המתווה הישן, סנקציות כלכליות על הישיבות יוטלו רק לאחר שלוש שנים, ולא יוטלו כלל סנקציות אישיות על תלמידי ישיבה שלא יתגייסו. ביהדות התורה הבהירו בהתייעצויות בבית הנשיא כי יתמכו רק במועמד שיקדם חוק גיוס ללא סנקציות וללא מכסות.

אם המגעים יבשילו לכדי הסכם, מדובר בממשלה שתמנה 61 חברי כנסת: 48 חברי גוש השינוי, לצד 13 חברי כנסת של יהדות התורה וש"ס. יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, הוא זה שיוכל לנסות להרכיב את הממשלה בשילוב עם המפלגות החרדיות. בגוש השינוי מעריכים אף כי ייתכן הסכם רוטציה בראשות הממשלה בין איזנקוט לליברמן עצמו, אם כי מדובר בשלב זה בהערכה בלבד ולא בהסכמה שגובשה.

האתגר הגדול שעומד בפני גוש השינוי הוא העובדה שיהדות התורה לבדה אינה מספיקה. כדי להגיע לרוב של 61 חברי כנסת נדרשת גם תמיכת ש"ס, שהודיעה כי תמשיך להמליץ על נתניהו. בניגוד ליהדות התורה, ש"ס ממשיכה בשלב הזה לפעול בתיאום מלא עם הליכוד, ויו"ר המפלגה אריה דרעי, שחזר להנהגתה אחרי יממה סוערת של תהפוכות, מבקש להמשיך בברית עם נתניהו. גם בהנהגה הרוחנית של ש"ס נשמעת התנגדות נחרצת: הרב משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה, אמר הבוקר כי "אסור להצטרף לממשלת שמאל", וקרא לפעול להקמת ממשלת אחדות.

בגוש השינוי מניחים בכל זאת כי החלטה אפשרית של הרב דב לנדו, מנהיגה הרוחני של דגל התורה, לתמוך בהסכמות עם איזנקוט, עשויה ליצור אפקט דומינו ולשנות בהמשך גם את עמדת ש"ס. יחד עם זאת, מדובר בתרחיש שטרם קיבל כל אישור מצד ש"ס. במקביל, בגוש השינוי ממשיכים לבחון גם מסלול חלופי: ממשלת מיעוט בראשות איזנקוט שתישען מבחוץ על תמיכת המפלגות הערביות, אפשרות שכבר נבחנת להקמה בשבוע הבא. ליברמן, עם זאת, מתנגד נחרצות למהלך הזה, בטענה שממשלה שכזו לא תחזיק מעמד לאורך זמן.

למה זה חשוב

אם המהלך יבשיל, מדובר באפשרות הריאלית הראשונה להחלפת ממשלת נתניהו מאז הבחירות, מה שישפיע ישירות על יציבות פוליטית ועל סדר היום הכלכלי והביטחוני. חוק הגיוס שנבחן, המקל משמעותית בהשוואה להצעת ביסמוט, ייקבע את גובה הסנקציות על ישיבות ועל תלמידיהן שלא יתגייסו, סוגיה שנוגעת ישירות לעומס על צה"ל ולשוויון בנטל. לצד זאת, אי הבהירות אם ש"ס תצטרף משאירה פתוחה גם את האפשרות לבחירות חוזרות, מה שעשוי להאריך את חוסר הוודאות הפוליטית.

בשלב זה טרם נחתם הסכם קואליציוני בין הצדדים, והמגעים עדיין נמצאים בתחילת הדרך. השבועות הקרובים צפויים להכריע האם גוש השינוי אכן יצליח לגשר על פערי השנים עם המפלגות החרדיות, או שהמשבר הפוליטי יוביל בסופו של דבר לבחירות חוזרות.