פרשת החשד להטיית בחירות בישראל מקבלת תפנית דרמטית. גורמים ברשות הפלסטינית מוסרים כי יושב ראש הרשות מחמוד עבאס, הידוע בכינויו אבו מאזן, היה מעורב באופן אישי בגיוס כספים עבור חבר הכנסת איימן עודה, יושב ראש הרשימה המשותפת היוצא. לפי הגורמים, מטרת הכספים הייתה לסייע לעודה לקדם את פעילותו הציבורית והפוליטית בישראל.
הפרסום מגיע יום אחד בלבד אחרי שנחשף כי עודה הוא הפוליטיקאי הבכיר שבעניינו נבדק החשד לקבלת מאות אלפי שקלים במזומן מגורם זר. עכשיו מתברר שהחשד חמור בהרבה ממה שנודע בתחילה, וכי מדובר בפעילות שנמשכה על פני תקופה ארוכה.
גורמים ששוחחו על הנושא טענו כי "נשיא הרשות הוא תומך נלהב בפעילותו הפוליטית של איימן עודה". לפי אותם גורמים, חלק מהכספים הגיעו מאנשי עסקים פלסטינים המתגוררים בחו"ל, לאחר שאבו מאזן פנה אליהם בעצמו וביקש מהם לתמוך כלכלית בפעילותו של חבר הכנסת. לדבריהם, פניות מהסוג הזה בוצעו גם בתקופה האחרונה ממש, לא רק בעבר.
אלא שזה לא הכל. על פי הגורמים, מקור נוסף לכספים שהועברו לכאורה לעודה הוא הקרן הלאומית הפלסטינית, גוף רשמי שאמור לממן פעילות לאומית ולא פוליטית מפלגתית. בתגובה לכך, ראש הקרן, ד"ר רמזי ח'ורי, הכחיש מכל וכל את המעורבות הנטענת.
בישראל, גורמים המכירים את הפרטים טענו כי הכספים הועברו בפועל במעטפות, ממקורות שהגדירו אותם כ"חשודים", למטרות פוליטיות מובהקות. אותם גורמים אף העריכו כי מעורבות הקרן הלאומית הפלסטינית בהעברת הכספים היא תרחיש סביר לחלוטין.
הפרטים הסותרים לא נגמרים שם. מתברר כי ראש השב"כ דוד זיני הציג בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, שלוש הערכות שונות לגמרי בנוגע להיקף הכספים שהועברו. בתחילה דובר על מאות אלפי שקלים בלבד, בהמשך הסכום קפץ לכשמונה מיליון שקלים, ובהערכה נוספת שהוצגה מדובר על סכום עתק שעשוי להגיע עד למאה מיליון שקלים.
הפער העצום בין ההערכות מעלה שאלות קשות על אמינות המידע שנאסף עד כה, ועל השלב שבו בכלל אפשר להסתמך על הנתונים כדי לקדם חקירה רשמית. בעבר כבר נחשף כי הרשות הפלסטינית "תפרה" מכרז להקמת אולפנים שבבעלותו של עודה, פרט שמעניק הקשר נוסף לחשדות הנוכחיים.
הפרשה לא נעצרת בעודה בלבד. מוקדם יותר השבוע נחשף כי ראש השב"כ זיני ביקש לחקור באזהרה גם את יושב ראש מפלגת תע"ל חבר הכנסת אחמד טיבי, יושב ראש רע"מ מנסור עבאס, ויושב ראש בל"ד סאמי אבו שחאדה, שנפסל מהתמודדות בבחירות. אולם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, דרשה לקבל תשתית ראייתית מוצקה לפני שתאשר פתיחה בחקירה נגד השלושה. נכון לעכשיו, לפי הדיווחים, הבסיס הראייתי הנדרש לא הוצג בעניינם, בשונה מהחקירה המתקדמת יותר סביב עודה.
בשלב זה מדובר עדיין בחשדות ובטענות של גורמים שונים, ולא בממצאים שהוכחו באופן משפטי. עם זאת, הפער בין ההערכות השונות שהציג ראש השב"כ, יחד עם ההכחשה הנחרצת של ראש הקרן הלאומית הפלסטינית, מרמזים כי הדרך לבירור המלא של הפרשה עוד ארוכה.
צפויות התפתחויות נוספות בימים הקרובים, כאשר הגורמים המעורבים בחקירה יידרשו להציג תשתית ראייתית ברורה יותר לפני שתתקבל החלטה סופית על פתיחת חקירה רשמית נגד עודה ויתר חברי הכנסת שנזכרו בפרשה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה