הרב יואל בן-נון מתייחס בשיעור חדש לשאלה שמעסיקה רבים בתקופה האחרונה: אם מדינת ישראל כבר מפתחת ומפעילה מתקני התפלת מים מתקדמים, מה עדיין המשמעות של התפילה לגשם שיהודים אומרים מדי שנה? הרב מציע הסבר שמחבר בין ההתקדמות הטכנולוגית לבין האמונה הדתית, וקובע כי השניים אינם סותרים זה את זה.
בשיעורו, שעסוק בספר יהושע ובמעבר בין חיי הניסים במדבר לחיי הטבע בארץ ישראל, מזכיר הרב בן-נון את ההיסטוריה של מפעלי המים בישראל. "במפעל הציוני דבר ראשון חשבו על מוביל מים מהכנרת לנגב", הוא אומר. "אחרת אי אפשר לעשות חקלאות. צריך להפריח את הארץ מחדש בחקלאות. עכשיו עוסקים בהתפלת מים".
לדברי הרב, ההתמודדות האנושית עם בעיית המים אינה מנוגדת לאמונה, אלא דווקא חלק ממנה. "אנחנו מתמודדים. ריבונו של עולם, נתת לנו כוחות להתמודד, אנחנו מתמודדים", הוא מדגיש בשיעור.
הרב בן-נון מרחיב את ההסבר ומציג אותו כחלק מתהליך רוחני עמוק יותר, שמתחיל כבר במעבר של בני ישראל מהמדבר אל הארץ. במדבר, הוא מזכיר, ירד המן משמיים ללא כל מאמץ אנושי. לעומת זאת, בארץ ישראל נדרשו בני ישראל לעבוד את האדמה בעצמם ולהתפרנס מיבול השדה. "המעבר מנס לטבע הוא עלייה במדרגה. הוא לא ירידה, הוא עלייה", הוא קובע.
לקראת עונת הגשמים שמתחילה בימים אלו, מבקש הרב להזכיר את המשמעות האמיתית שמאחורי מילות התפילה "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה". לדבריו, העיקר אינו המים עצמם, אלא ההכרה שמאחוריהם. "העיקר הוא שנראה את יד השם, כי גשם בארץ הזאת הוא לא מובן מאליו", הוא אומר.
נקודה מרכזית בשיעור עוסקת בשאלה למה דווקא הטבע, ולא הניסים הגלויים והמוכרים יותר, נחשב בעיני הרב לביטוי העליון ביותר לנוכחות האלוקית בעולם. "הטבע הוא נס יותר גדול מכל הניסים", קובע הרב בן-נון, ומזמין את השומעים לשנות את נקודת המבט שלהם על הגשם, על החקלאות ועל עצם החיים בארץ ישראל.
הרב מסביר כי הייחודיות של ארץ ישראל נובעת דווקא מהתנאים הטבעיים המורכבים שבה. "הארץ הזאת היא מיוחדת במינה. היא גשר צר מאוד בין ים למדבר", הוא אומר, ומוסיף כי ירידת הגשמים בארץ רחוקה מלהיות מובנת מאליה. "גשם בארץ הזאת, 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה', זה כל כך לא מובן מאליו", הוא חוזר ומדגיש.
את דבריו מבסס הרב בן-נון על פסוקים מספר דברים, שם מופיעה השוואה בין ארץ מצרים לארץ ישראל: "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא", נכתב בפסוק, ובהמשך: "והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה, ארץ הרים ובקעות, למטר השמים תשתה מים". לדבריו, בניגוד למצרים שבה נהר הנילוס מספק מים באופן קבוע ויציב יחסית, בארץ ישראל אין כל ודאות לגבי כמות המשקעים שתרד בכל שנה.
"אנחנו חיים בארץ שבה המטר הוא גבולי ומתנדנד. אי אפשר לחזות מראש כמה גשם ירד השנה ואיפה", מסכם הרב בן-נון, ומציג את התלות הזו בגשם כנקודת מוצא להכרה מתמדת בהשגחה העליונה, גם במציאות של פיתוח טכנולוגי מתקדם.
הרב בן-נון מבקש להראות כי גם בעידן ההתפלה, התפילה לגשם ממשיכה לבטא תלות עמוקה בטבע ובהשגחה, ולא נס שכבר איבד את משמעותו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה