במבצע חשאי: שמונה משפחות יהודיות עברו להתגורר ביריחו

שמונה משפחות יהודיות נכנסו הבוקר לשמונה בתים בעיר יריחו, לאחר מבצע רכישה חשאי שנשמר בסוד מוחלט עד לרגע האחרון. את המהלך הובילה תנועת נחלה, בגיבוי ובליווי מועצת בנימין. מדובר בניסיון להקים את השכונה היהודית הראשונה בתוך העיר הפלסטינית, שמאז תקופת החשמונאים לא התגוררו בה יהודים.

הכניסה לבתים לוותה בצוותי אבטחה שנערכו למבצע מראש. עד לרגע שבו המשפחות הגיעו בפועל למקום, המהלך כולו נותר חסוי. לפי מועצת בנימין, שמונת הבתים נמצאים על אדמות מדינה בשטח המועצה האזורית, כאשר חלקם ממוקמים בפאתי יריחו, בסמוך לאתר הארכיאולוגי ארמונות החשמונאים ומתחת לחוות ארמונות החשמונאים. מובילי המהלך מדגישים כי הבתים נרכשו בכסף מלא, והעסקאות מגובות במסמכי בעלות רשמיים.

יו"ר תנועת נחלה, דניאלה וייס, מסרה כי מדובר בהגשמת חזון התיישבותי ותיק. "התנועה שפועלת לפי תפיסת ההתיישבות של הרב לוינגר הציבה מטרה לאומית לחדש חיים יהודיים בערים הגדלות", אמרה. "היום אנו זוכים להמשך התגשמות חזון זה ופותחים פרק חדש בהיסטוריית ההתיישבות בעיר יריחו. היום משפחות פועלות למימוש הפסוק 'ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה'".

ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, תיאר את המהלך כרגע אישי מאוד עבורו. לדבריו, כנער בן 16 הוא היה בין מאות הצעירים שצעדו בלילה אל יריחו במחאה על פינויה במסגרת הסכמי אוסלו, והיה בקבוצה האחרונה שיצאה מהעיר. "הייתי בן 16 כשנכנסנו ליריחו בלילה שבו פינו אותה. מאות נערים צעדנו בחשכה אל העיר, מתוך תחושה שאסור להשלים עם ההפקרה הזאת", סיפר. "הייתי בקבוצה האחרונה שיצאה, והתמונה מהרגע ההוא נשארה איתי כל השנים. היום יש לי ילד בן 16, ואני זוכה ללוות משפחות שחוזרות לבנות כאן בית. דור שלם עבר מאז. הכאב של היציאה הופך היום למעשה של תיקון".

גנץ הוסיף כי לדעתו המהלך מבטא היפוך מגמה היסטורית. "יריחו היא שער הכניסה של עם ישראל לארצו. בהסכמי אוסלו ישראל הפקירה אותה, ואנחנו משלמים עד היום את מחיר הבריחה", אמר. "היום אנחנו מתחילים להפוך את הכיוון. מפרקים את הסכמי אוסלו במעשים - בית אחר בית, משפחה אחר משפחה. במשך שנים רמסו את ההיסטוריה שלנו וניסו לשכנע אותנו שאין לנו זכות במקום הזה. מול ההרס והביזה אנחנו מציבים בנייה וחיים. קנינו בכסף מלא, ואנחנו חוזרים הביתה".

אחת התושבות שעברו ליריחו, שהגיעה מהיישוב בית חגלה, תיארה את חוויית המעבר כחלום שהפך למציאות. "באנו ליישב את יריחו, לגור כאן. הגענו מבית חגלה, מהצד השני של העיר. בשבילנו זה היה בגדר חלום, ואנחנו עדיין לא מעכלות שזה קורה באמת", אמרה. לדבריה, עד שבועיים לפני המעבר עוד סברה שמדובר בבדיחה. "היום עוד הייתי אמורה ללכת לבית הספר, ופתאום התקשרו לשחרר אותי. הגעתי, ראיתי שיירה, ובסוף הגענו לכאן. חשבנו שרק המשפחה שלנו עוברת, ופתאום ראינו עוד המון משפחות ואנשים מכל הארץ", סיפרה.

הרב עוזיהו שרבף, מהנהלת תנועת נחלה ויו"ר עמותת "הרחיבי" הגואלת בתים בחברון, קשר את המהלך לפרשת השבוע. "מעשה אבות סימן לבנים. דווקא השבת פרשת חיי שרה, בה מסופר על הקניין הראשון בארץ ישראל של אברהם אבינו אבי האומה, אנו זוכים להמשך קיום המצווה הגדולה הזו של ירושת הארץ, והפעם בעיר יריחו", אמר.

המהלך הנוכחי אינו הניסיון הראשון לחדש נוכחות יהודית בעיר. כבר בשנות השבעים פעל במקום גרעין יריחו, שביקש להקים בעיר התיישבות עירונית וחקלאית, ישיבה ומכללה תורנית. ממשלת ישראל דאז נמנעה מלאשר התיישבות בתוך העיר ובסביבתה, בין היתר בשל תוכנית אלון שייעדה את האזור לשמש מעבר בין חלקי יהודה ושומרון לירדן. ניסיון בולט במיוחד התרחש בחול המועד סוכות תשל"ח, כשחברי הגרעין הגיעו לעיר עם ציוד להקמת מבנים, אך כוחות צה"ל הורו להם להתפנות לאחר משא ומתן. בסופו של דבר הוקם היישוב מצפה יריחו מחוץ לתחום העיר.

עוד מהדיווחים

לפי כיפה, העסקאות לרכישת הבתים בוצעו בחשאי וללא ידיעת הרשות הפלסטינית.

למה זה חשוב

מדובר בהתיישבות יהודית לראשונה בתוך עיר פלסטינית מאז הסכמי אוסלו, ולפי הכתבה עצמה המהלך צפוי לעורר תגובות חריפות מצד הרשות הפלסטינית ובזירה המדינית, מה שעלול להשפיע על היציבות באזור יהודה ושומרון ועל יחסי ישראל עם גורמים בינלאומיים.

גם בשנים האחרונות נמשכת נוכחות יהודית במרחב שמעל יריחו, בעיקר דרך חוות "כתף יריחו" המשקיפה על העיר. במקביל למבצע הנוכחי מדווח על הקמת יישוב חדש נוסף בשם "דיה", הכולל עשרה קראוונים באזור ארמונות החשמונאים. כעת, לראשונה מאז הפקרת העיר בהסכמי אוסלו, נבחנת האפשרות שתקום בתוך יריחו עצמה שכונה יהודית קבועה, מהלך שצפוי לעורר תגובות חריפות הן מצד הרשות הפלסטינית והן בזירה המדינית.