מסמכים משפטיים חדשים שנחשפו בארצות הברית מציירים תמונה מטרידה על מה שקורה מאחורי הקלעים של טיקטוק. עובדים בכירים העידו בשבועה שהתריעו שוב ושוב בפני ההנהלה על סכנות קשות לילדים, מניצול מיני ועד חשיפה לתוכן על התאבדות והפרעות אכילה. לדבריהם, ההנהלה פשוט לא פעלה.
אחת העדויות הקשות ביותר מגיעה מריגן מאהר, שמילאה תפקיד בכיר בחטיבת הבטיחות והחקירות של החברה. מאהר סיפרה שניהלה מאבק ממושך מול ההנהלה, כולל מול סמנכ"לית התפעול דאז, אחרי שגילתה תופעה של "תוכן מיני תמורת תשלום". קטינים התפשטו בשידורים חיים בתמורה ל"מתנות" דיגיטליות ששלחו צופים מבוגרים, מתנות שניתן להמיר בקלות לכסף מזומן.
המספרים שעולים מהמסמכים מזעזעים. בדיקה פנימית של החברה גילתה שילדים בגילאי 13 עד 15 הופיעו בלא פחות מ-112 אלף שידורי לייב, רק בחודש ינואר 2022. טיקטוק, כך עולה מהעדויות, גבתה עמלה כספית מהעסקאות האלה. מומחי משפט מגדירים את זה כעבירה פלילית חמורה, סחר במין בקטינים.
עדות נוספת ומטרידה לא פחות מגיעה מאריק האן, שעמד בראש מערך הבטיחות של טיקטוק עד אמצע 2023. האן הודה שהחברה הייתה מודעת היטב לתופעת "מאורות הארנב": מצב שבו האלגוריתם לוכד משתמש צעיר ומציף אותו ברצף אינסופי של תכנים על פגיעה עצמית ואובדנות. כבר בשנת 2020 הוא כתב בדוח פנימי על "אפקט הדבקה של ממש" בהתנהגות אובדנית בפלטפורמה, וציין במפורש שרשתות חברתיות מסוכנות מטבען וכל הקטינים נמצאים בסיכון. למרות האזהרה החמורה הזו, החברה נמנעה מלהזהיר את ההורים.
מנגנוני ההגנה של האפליקציה התגלו כחוררים בצורה מדאיגה. לפי מאהר, ילדים יכלו לעקוף בקלות את הגבלות הגיל ולצפות בתוכן למבוגרים פשוט על ידי התחברות דרך חשבון גוגל או אינסטגרם. בתכתובות פנימיות נוספות נחשף שבחשבונות של בני נוער הוטמע קישור סודי שאיפשר להם להתנתק עצמאית ממנגנון בקרת ההורים בלי שההורים ידעו, מהלך שעובדי החברה עצמם הגדירו כ"חסר תועלת לחלוטין".
מעבר לכך, המסמכים חושפים שהחברה פעלה במכוון כדי להסתיר מידע מהרשות הפדרלית להגנת הצרכן בארצות הברית. אחרי שטיקטוק מוזגה עם האפליקציה מיוזיקלי ב-2018, היא תכננה לערוך סקר דמוגרפי מקיף למשתמשים, אבל הבכירים בחרו לצנזר ממנו שאלות על בית ספר יסודי. הסיבה: חשיפת מספר הילדים מתחת לגיל 13 הייתה מהווה הפרה ברורה של חוק הגנת הפרטיות של ילדים ברשת, ומחייבת את החברה להעביר נתונים לרשויות בוושינגטון.
מהצד של טיקטוק, התמונה נראית אחרת לגמרי. דובר החברה טען שהציטוטים נבחרו בצורה מגמתית לבקשת עורכי הדין של התובעים, ומשמשים "לשכתוב שגוי של ההיסטוריה של החברה" ולהטעיית הציבור. החברה ציינה שהעבירה מסמכים ומשאבים רבים שמראים, לטענתה, תמונה מעוותת של המציאות, והדגישה שהשקיעה מיליארדי דולרים במערך האמון והבטיחות שלה, כולל יותר מ-50 הגדרות בטיחות ופרטיות שמופעלות מראש עבור בני נוער, בהן כלי בשם "Family Pairing" שאמור לאפשר להורים לפקח על השימוש של ילדיהם.
החשיפה הזו היא רק חלק מתמונה רחבה הרבה יותר. טיקטוק, לצד מטא, גוגל וסנאפ, מתמודדת כיום עם מאות תביעות שאוחדו בבית משפט פדרלי אחד בארצות הברית, שבהן טוענות משפחות ורשויות מקומיות שהפלטפורמות פגעו בקטינים והסתירו סיכונים ידועים. טיקטוק כבר הגיעה להסדרים בכמה מהתיקים לפני שהגיעו למשפט, בהם הסדר של 100 מיליון דולר שנחתם החודש שעבר מול מדינת אלבמה. בתיק נפרד בלוס אנג'לס קבע חבר מושבעים שמטא ויוטיוב עיצבו את הפלטפורמות שלהן כך שיהיו ממכרות למשתמשים צעירים, פסיקה שנחשבת לתקדים משפטי חשוב.
מבחינת טיקטוק, העדויות החדשות עלולות להקשות מאוד על ההגנה המשפטית בתיקים שעדיין פתוחים. טענה שהחברה ידעה על הסיכונים ובחרה לפעול באיטיות היא בדיוק מה שהתובעים מנסים להוכיח, וזה עלול להשפיע גם על היקף ההסדרים הכספיים העתידיים. בינתיים ההורים נשארים עם שאלה אחת פשוטה: האם מישהו שם באמת שומר על הילדים שלהם ברשת?
**סיכום: מסמכי בית משפט חושפים כי טיקטוק ידעה שנים על סכנות קשות לקטינים באפליקציה, כולל ניצול מיני, אך נמנעה מלפעול בשל שיקולים כלכליים ורגולטוריים.**
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה