מי שמנסה לתכנן משהו שלושה שבועות קדימה לפי תחזית מזג האוויר, בדרך כלל מבזבז את זמנו. התחזיות לטווח הזה היו עד היום כמעט חסרות ערך, לפעמים גרועות יותר מסתם לבדוק מה קרה בתאריך הזה בשנים קודמות.
עכשיו זה עומד להשתנות. חוקרים מ-MIT ושותפים מאוניברסיטת טורונטו, ממכון המתמטיקה הלאומי של ברזיל, ממחקר מיקרוסופט ומהמרכז האירופי לתחזיות מזג אוויר, פיתחו שיטת בינה מלאכותית שמכפילה את יכולת החיזוי בטווח הזה בדיוק. המחקר התפרסם בכתב העת היוקרתי Nature.
השיטה לא בנתה מודל חדש מאפס, אלא למדה לתקן את הטעויות הקבועות של המודלים הקיימים. "אנחנו יודעים שלמודלים יש הרבה טעויות, אז חשבנו שאולי אפשר למדוד אותן ולהוריד אותן", הסביר ד"ר ג'ודה כהן, חוקר מ-MIT ושותף במחקר.
התוצאות לא השאירו מקום לספק. בתחרות בזמן אמת של המרכז האירופי לתחזיות, השיטה החדשה ניצחה את מודלי החיזוי של שישה מרכזים לאומיים ושל 34 צוותים מרחבי העולם . מול המודל הפיזיקלי המוביל בעולם, השיפור הגיע ל-98% מנקודות הגשם, 92% מנקודות הטמפרטורה ו-91% מנקודות הברומטר.
מעניין לציין שהמחברת הראשונה של המאמר, האנה גואן, היא בכלל סטודנטית לתואר ראשון בהרווארד. לא כל יום סטודנטית בתואר ראשון מובילה פריצת דרך שמתפרסמת ב-Nature.
אז למה דווקא הטווח של 3 עד 6 שבועות כל כך בעייתי? בטווח הקצר, התחזית נשענת על מצב האטמוספרה הנוכחי. בטווח הארוך, אפשר להסתמך על גורמים איטיים כמו טמפרטורת האוקיינוסים. אבל באמצע, שום דבר לא עוזר. "הטווח הזה נקרא מדבר החיזוי", אמר כהן. "ברוב המקרים, תחזית לטווח הזה לא שונה מללכת לקזינו ולהטיל קוביות".
מעבר לשיפור הכללי, החוקרים מצאו שהשיטה משפרת במיוחד את החיזוי של אירועי קיצון, כמו הצפות וגלי קור. וזה לא עניין שולי. "אירועי הקיצון הם כנראה החלק עם ההשפעה הגדולה ביותר על החברה", אמר כהן.
למי זה באמת שווה? קודם כל לחקלאים, שצריכים לדעת מתי לדשן ומתי להגן על היבול מפני כפור. וגם לחברות אנרגיה, שצריכות לתכנן רכש של גז ופחם לקראת גלי קור או קור קיצוני. כהן נתן דוגמה מהשטח: "דיברתי עם אנשי אנרגיה שאמרו לי שאם מודיעים להם יומיים מראש שסופת קרח מגיעה, אין להם מספיק זמן. אבל אם היו להם שבועיים, זה היה יכול להספיק להתכונן כמו שצריך".
השיטה כבר יצאה מגבולות המעבדה. שירות המטאורולוגיה של קניה פנה לצוות החוקרים כדי להשתמש בה לשיפור החיזוי של עונת הגשמים במדינה, אחרי שבהצפות הקשות של 2018 תחזיות עונתיות פספסו לגמרי את מה שעמד לקרות.
עם כל ההתלהבות, החוקרים עצמם מזכירים שמדובר בכלי לתיקון תחזיות קיימות, לא בתחליף להבנה עמוקה יותר של האטמוספרה. השיטה גם לא מתאימה לחיזוי מקומי מדויק, כי היא נבדקה ברשת גסה יחסית של כ-165 קילומטרים לכל משבצת. והתחזית נשארת הסתברותית: היא אומרת מה הסיכוי שהשבוע יהיה חם או גשום מהרגיל, לא מה בדיוק יקרה ביום מסוים בעיר מסוימת.
השאלה הגדולה עכשיו היא כמה מהר שירותי מטאורולוגיה וחברות אנרגיה וחקלאות ברחבי העולם יאמצו את התחזיות ההסתברותיות החדשות לתוך ההחלטות היומיומיות שלהם. בינתיים, ה"מדבר" שהיה גבול בלתי עביר לחזאים במשך שנים, סוף סוף מתחיל לפרוח.
עוד מהדיווחים
לפי ביזפורטל, השיטה שילשה את יכולת חיזוי הגשם של המודל הגולמי של המרכז האירופי לתחזיות מזג אוויר. לפי ביזפורטל, המבחן שבדק את השיטה כלל 239 תאריכי תחזית בין השנים 2016 ל-2024.
חוקרי MIT פיתחו שיטת בינה מלאכותית שמכפילה את דיוק תחזיות מזג האוויר לטווח של שבועות, ופורצת מגבלה עתיקת יומין בתחום החיזוי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה