הרמטכ"ל זמיר: "יחידות צה"ל יילחמו בשילוב כלים בלתי מאוישים"

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הציג היום (שני) בכנס מיוחד שעסק בהטמעת בינה מלאכותית בצה"ל את התפיסה החדשה שמוביל הצבא לשילוב בין לוחמים בשטח לבין כלים בלתי מאוישים. הכנס התקיים בקריית התקשוב בבאר שבע, בהשתתפות פורום המטה הכללי ומפקדי חטיבות.

"הבינה המלאכותית היא מהפכה שמשנה את פני המאה ה-21", אמר זמיר במהלך דבריו. "הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר ומשנה מחדש את צורות החשיבה והפעולה בכל התחומים. גם אופי שדה הקרב משתנה בקצב מהיר. שדה הקרב עובר בשנים האחרונות את אחד מהשינויים המהירים, העמוקים והדרמטיים ביותר בהיסטוריה הצבאית".

הרמטכ"ל הדגיש כי מדובר בתפיסת לחימה חדשה שמשלבת כוח אדם וטכנולוגיה. "יחידות מאוישות יילחמו בשילוביות עם כלים בלתי מאוישים להשגת יתרון ועליונות מבצעית בשדה הקרב", אמר. לדבריו, "על מנת להתמודד עם אתגרי המלחמה ולהכריע, לצה"ל יש אחריות וחובה להיות מוביל עולמי בחדשנות ובהשתנות, ובכלל זה בקליטה ובהטמעה של יכולות מתקדמות בבינה מלאכותית וברובוטיקה".

במסגרת תוכנית "קפיצת הדרך" הוקמה לפני כשנה חטיבת המידע והבינה המלאכותית, הפועלת תחת אגף התקשוב וההגנה בסייבר. במסגרת החטיבה פועל מכון מחקר ביטחוני לבינה מלאכותית, הראשון מסוגו, שהוקם בשיתוף עם מפא"ת במשרד הביטחון. מטרת המכון היא לפתח פתרונות מבצעיים עבור כלל מערכת הביטחון, בהתבסס על מחקרים המותאמים לצרכים המבצעיים בשטח.

יכולות הבינה המלאכותית משמשות כיום את צה"ל במגוון רחב של תחומים. באופן מרכזי, הן מסייעות במשימות הגנה: התרעה לכוחות ולעורף מפני טילים ורחפני אויב, ניתוח שברי טילים לשיפור יכולות ההתרעה, זיהוי תנועות אויב לאורך הגבולות וסיווג איומים במרחב הימי. בנוסף, הטכנולוגיה תומכת במחקר ובחקירה של אירועי סייבר.

גם בתחום המודיעין הבינה המלאכותית הופכת למכפיל כוח משמעותי. היא מספקת למפקדים תמונת מצב עדכנית ומדויקת יותר, מסייעת בקבלת החלטות ומשפרת את הפיקוד והשליטה בשדה הקרב. בין היתר, הטכנולוגיה מאפשרת להאיץ את קצב תכנון המטרות, לזהות ולסווג אותן ולשלב מידע ממקורות שונים, במטרה לקצר את זמני התקיפה ולשפר את התיאום בין הכוחות הלוחמים.

השימוש בכלים הטכנולוגיים אינו מסתיים עם תום הפעילות המבצעית. בצה"ל נעזרים בכלי בינה מלאכותית גם לתחקור אירועים, באמצעות ניתוח מידע חזותי וקולי, במטרה להפיק תובנות ולשפר את הפעילות העתידית. לצד השימושים המבצעיים, הטכנולוגיה משולבת גם בתהליכים ארגוניים: תכנון רכש עתידי בהתאם לצרכים הצפויים, ניצול יעיל יותר של משאבים, ניהול מלאי הציוד ושיפור תהליכי האחזקה.

זמיר התייחס גם לאתגר הניהולי שמציבה הכניסה של הטכנולוגיה לצבא. "חדשנות זו לא רק הטכנולוגיה, על מנת לאמץ דפוסי פעולה חדשניים נדרשת מנהיגות אמיצה ופורצת דרך, אימוץ תרבות של פתיחות שיודעת לשנות דפוסי חשיבה ולהשתנות", אמר. הוא הוסיף כי "מפקדים שלא ידעו למצות את הטכנולוגיה לטובתם לא יצליחו לעמוד במשימותיהם בשדה הקרב המודרני".

בנוגע להיערכות הצבאית למערכה אפשרית בכמה זירות במקביל, ציין הרמטכ"ל כי הבינה המלאכותית היא מרכיב מרכזי בהיערכות הרב-זירתית, ומשפרת את יכולות המודיעין, קבלת ההחלטות והפעולה בשטח. הוא הזכיר גם את הקמת זרוע הבינה המלאכותית והכלים הבלתי מאוישים, לצד חטיבת הבינה המלאכותית וחטיבת הספקטרום הפועלות באגף התקשוב וההגנה בסייבר, כחלק מתוכנית בניין הכוח הרב-שנתית "חושן".

למה זה חשוב

צה"ל מרחיב את השימוש בבינה מלאכותית בתחומי ההתרעה מפני טילים ורחפנים, מה שעשוי להשפיע ישירות על יכולת ההגנה על אזרחים בעורף. התפיסה החדשה, שמשלבת לוחמים וכלים בלתי מאוישים, עשויה גם לקצר את זמני התקיפה ולשפר את התיאום בין הכוחות במקרה של מבצע צבאי.

בסיום דבריו התייחס זמיר גם למיקום הכנס בקריית התקשוב בבאר שבע, וקשר אותו לחזונו של דוד בן-גוריון לפיתוח הנגב. "עתידו של צה"ל ועתידו של הנגב כרוכים זה בזה", אמר. צה"ל צפוי להמשיך ולהרחיב את הטמעת כלי הבינה המלאכותית והרובוטיקה בכלל הזרועות, כחלק מתוכנית "חושן" הרב-שנתית.