שיעור השמנת היתר בקרב ילדים בני 7 בישראל הגיע בשנת 2025 לשיא חדש של 8.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז החלה המדידה בשנת 2014. זאת לצד עלייה בצריכת תרופות נוגדות דיכאון ברחבי הארץ ועלייה נוספת במספר חולי הסוכרת. הנתונים עולים מהדוח השנתי של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, שפרסם היום (שלישי) המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.
הדוח, המבוסס על נתוני אמת של ארבע קופות החולים הגדולות בישראל, בוחן 45 מדדי בריאות שונים ומאפשר לראשונה להשוות בין הערים הגדולות בארץ. התמונה שעולה ממנו היא של פערים עמוקים בין אזורי הארץ, בין קבוצות חברתיות-כלכליות ובין יישובי המרכז לפריפריה.
בכל הנוגע להשמנת ילדים, אשקלון מובילה את הרשימה עם שיעור של 13.1% מהילדים בני 7, יותר מכל עיר אחרת בארץ. אחריה נמצא אזור הגליל המערבי עם 12.2%. בקצה השני של הסקאלה נמצאת בני ברק עם שיעור של 4.4% בלבד, ואזור יהודה ושומרון עם 5.1%. גם בין קבוצות האוכלוסייה ניכרים פערים חדים: בחברה הערבית עומד שיעור ההשמנה בקרב ילדים בני 7 על 10.8%, לעומת 8.6% באוכלוסייה הכללית ו-5.8% בלבד בחברה החרדית.
לצד הנתון המטריד בקרב הפעוטות, נרשמה דווקא מגמה הפוכה בקרב בני נוער. שיעור ההשמנה בגילי 14-15 ירד ל-12.6% בשנת 2025, לעומת 12.9% בשנה הקודמת ו-13.2% בשנת 2023. עם זאת, מדובר עדיין ביותר מאחד מכל שמונה מתבגרים הסובלים מעודף משקל חמור. גם בקרב מבוגרים המגמה מדאיגה: 62% מהגברים ו-57% מהנשים בגילי 20-64 סובלים מעודף משקל או מהשמנה, כאשר הנגב המערבי מוביל בשיעורי ההשמנה בקרב נשים עם 33.6%, לעומת 17.3% בלבד בתל אביב.
בתחום בריאות הנפש, נתוני רכישת התרופות מצביעים על המשך עלייה חדה. בשנת 2025 נרשמו 703 רכישות של תרופות נוגדות דיכאון לכל אלף איש, לעומת 685 בשנה הקודמת, עלייה של 2.6%. מאז שנת 2022 עלתה הצריכה בכ-14%. תל אביב והנגב המערבי מובילים את הרשימה הארצית בצריכת נוגדי דיכאון, בעוד שבאזורי נצרת וירושלים נרשמו שיעורי השימוש הנמוכים ביותר. העלייה החדה ביותר נרשמה דווקא בחברה הערבית, שבה זינקה הצריכה ב-29% בתוך שלוש שנים בלבד, אם כי היקף הרכישות בציבור זה עדיין נמוך מהממוצע הכללי.
בתחום הסוכרת, מספר החולים בישראל המשיך לטפס והגיע ל-676,808 איש, תוספת של כ-36 אלף חולים חדשים בתוך שנה אחת בלבד. שיעור התחלואה בקרב בני 18 ומעלה עלה ל-11%. אזור נצרת מוביל בפער ניכר עם שיעור תחלואה של 14.7%, גבוה בכמעט 70% מזה שבתל אביב, העומד על 8.7% בלבד. עם זאת, נרשם שיפור באיזון המחלה בקרב החולים, כאשר שיעור החולים המאוזנים עלה ל-79%, השיעור הגבוה ביותר שנמדד עד כה.
לא כל הנתונים מדאיגים. בתחום העישון נרשמה מגמה חיובית זו השנה השנייה ברציפות: שיעור המעשנים בקרב בני 16-74 ירד ל-19.1% בשנת 2025, לעומת 19.4% בשנה שעברה ו-21.1% בשנת 2023. בת ים ניצבת בראש רשימת הערים המעשנות, עם 33.5% מהגברים ו-22.6% מהנשים המגדירים עצמם מעשנים, כמעט כפול מהממוצע הארצי בקרב נשים. בתחתית הרשימה נמצאות מודיעין, שבה 13.6% מהגברים מעשנים, ובני ברק, שבה רק 2.1% מהנשים מעשנות.
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, העומדת בראש התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, התייחסה לממצאים ואמרה כי "הפערים בין קבוצות אוכלוסייה מדאיגים, בפרט בקרב ילדים מהחברה הערבית הסובלים משיעורים גבוהים של השמנה ומהימצאות גבוהה של עששת". לדבריה, שנת 2025 שהתנהלה על רקע המשך הלחימה ברצועת עזה והמלחמה עם איראן, הציגה גם מגמות מעודדות, בהן עלייה בסיקור לסרטן צוואר הרחם וירידה בהשמנת בני נוער וקשישים.
פרופ' נחמן אש, יושב ראש המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, הזהיר כי "הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה, בין אזורים גיאוגרפיים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים אינם גזירת גורל". לדבריו, "מדאיגים במיוחד נתוני ההשמנה של הילדים, המהווים תמרור אזהרה מפני שיעור מדאיג של תחלואה עתידית". אש הוסיף כי "על רקע האתגרים התקציביים הצפויים, אסור שמערכת הבריאות תהפוך לקורבן של הצלחתה בתקופות החירום", וקרא לממשלה הבאה להעניק לבריאות הציבור מקום מרכזי בסדר העדיפויות הלאומי.
התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה פועלת מאז שנת 2004 ומפרסמת מדי שנה נתונים המבוססים על מידע מארבע קופות החולים בישראל. הדוח הנוכחי הוא הראשון שמאפשר השוואה ברמת הערים הגדולות, ובכך חושף פערים שלא נראו עד כה בבהירות כזו. ההחלטות התקציביות של הממשלה הבאה בתחום הבריאות צפויות להשפיע באופן ישיר על האפשרות לצמצם את הפערים הללו בשנים הקרובות.
עוד מהדיווחים
בקרב בני נוער, שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר נרשמו בגליל המערבי עם 18.1% בקרב הבנים, ובאשקלון עם 16.1% בקרב הבנות, לעומת שיעורים נמוכים משמעותית בהרצליה, במודיעין ובתל אביב. לפי i24, מספר הנשים מהמעמד הכלכלי הנמוך הסובלות מהשמנת יתר גבוה פי שניים ממספר הנשים מהמעמד הגבוה ביותר. כך דווח ב-i24, בקרב גברים ערבים שיעור המעשנים מגיע ל-36.1%, הרבה מעבר לממוצע הארצי בקרב גברים העומד על 27.2%.
למה זה חשוב
הדוח מבוסס על נתוני קופות החולים ומראה שהפערים הבריאותיים בין מרכז לפריפריה ובין קבוצות אוכלוסייה בישראל רק מעמיקים, מה שעשוי להשפיע על עלויות הטיפול הרפואי ועל תוחלת החיים של תושבי אזורים מסוימים. העלייה בצריכת נוגדי דיכאון ובהשמנת הילדים מצביעה על עומס עתידי על מערכת הבריאות, בדיוק בתקופה שבה הדוח עצמו מזהיר מפני קיצוצים תקציביים צפויים.
הדוח מצביע על תמונת בריאות מורכבת בישראל: שיפור בחלק מהמדדים לצד החמרה משמעותית בהשמנת ילדים ובצריכת תרופות נפשיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה