היועמ"שית נגד ראש השב"כ: "לא חוקרים נבחרי ציבור ללא ראיות"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, יצאה הערב (שלישי) בהודעה חריגה ביותר שחושפת משבר חריף מול השב"כ. לדבריה, "במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות המצדיקות זאת", והיא קוראת לשירות הביטחון הכללי להציג כל חומר שיש בידו, אם יש.

ההבהרה המפתיעה הגיעה על רקע פרסומים לפיהם ראש השב"כ, דוד זיני, ביקש לחקור באזהרה ארבעה פוליטיקאים בכירים מהמפלגות הערביות בחשד למעורבות בפרשת ההשפעה הזרה על בחירות 2026. בין השמות שעלו: חבר הכנסת אחמד טיבי, מנסור עבאס, סמי אבו שחאדה שנפסל מלרוץ לכנסת, וחבר כנסת נוסף.

לפי הדיווחים, מדובר ביו"ר רע"ם מנסור עבאס, יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה ויו"ר תע"ל אחמד טיבי. בעניינו של חבר הכנסת הרביעי, ששמו עדיין אסור בפרסום, קיימת הסכמה רחבה על קיום ראיות משמעותיות נגדו, בעוד שבשלושת המקרים האחרים דרשה היועמ"שית לראות ראיות קודם שתאשר את החקירה, ולטענתה הדבר טרם נעשה.

גורמים במערכת אכיפת החוק מסרו כי זיני לא הציג ראיות תומכות שמצדיקות פתיחה בחקירה נגד חברי הכנסת, שהם גם אזרחים ישראלים מן השורה. למרות זאת, לפי ההודעה הרשמית, "כל מי שצריך להיחקר ייחקר", אך רק על בסיס ראייתי מוצק.

מעבר לסכסוך על זהות החשודים, מתגלה סוגיה חמורה לא פחות: לפי ההודעה, השב"כ אינו מעביר כבר יומיים את חומרי החקירה שנאספו לידי צוות החקירה המיוחד. הצוות הוקם במיוחד לפי המלצתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נועם סולברג, בשיתוף המשטרה ובליווי הפרקליטות, אך בפועל, כך נטען, הטיפול בתיק מתעכב בגלל אי שיתוף הפעולה.

בהרב-מיארה הדגישה כי "מערכת אכיפת החוק פועלת במהירות ובאופן מקצועי על מנת להגיע לחקר האמת על סמך החומר שיש בידה, והחלטות החקירה יתקבלו לפיו". היא גם הכחישה טענות שהתביעה הכללית מעכבת פעולות חקירה, וציינה כי עד כה אושרו "פעולות חקירה משמעותיות" לבקשת השב"כ.

בהרב-מיארה הוסיפה כי "ככל שיש בידי השב"כ או כל גורם אחר ראייה המצדיקה חקירה, הוא מוזמן להציג אותה. כל מי שצריך להיחקר ייחקר, אך לא ייחקרו אנשים ללא בסיס ראייתי".

בד בבד, התברר כי זיני נפגש הערב עם סולברג וטען בפניו כי היועצת המשפטית מסכלת את חקירת מה שכונה "זיהום הבחירות". בפגישה זו התלונן ראש השב"כ על החלטתה של בהרב-מיארה לאסור עליו לחקור את ארבעת חברי הכנסת.

מסתבר שבנקודה נוספת קיימת מחלוקת חריפה: זיני דרש שסיווג החקירה כולה יהיה כעבירת ביטחון ולא כעבירה פלילית, בטענה שמדובר במעורבות של מדינות זרות. היועצת המשפטית התנגדה לכך וטענה, לפי הדיווחים, כי הדבר "לא חוקי". חרף המחלוקת, סולברג אישר לזיני להפעיל יכולות חריגות, הכוללות יכולות טכנולוגיות ומעקב, לצורך קידום החקירה.

בשב"כ מסרבים לפרט כלפי מי הופעלו היכולות ובאיזה אופן, ומסרו בתגובה לקונית כי "כל פעולות השב"כ מבוצעות בהתאם לחוק. לא נפרט על כלים ושיטות פעולה שהן חסויות".

התגובות הפוליטיות לא איחרו לבוא. הליכוד פרסם הודעה חריפה ובה נכתב: "זו רעידת אדמה לדמוקרטיה הישראלית. בהרב-מיארה פועלת לטייח ולסכל את חקירת זיהום הבחירות. ככה נראית אכיפה בררנית. השופט סולברג וועדת הבחירות מחויבים בבירור האמת ובמתן תשובות לציבור".

בציונות הדתית הלכו צעד נוסף ודרשו מהשופט סולברג להרחיק את היועמ"שית לחלוטין מהעיסוק בחקירת מה שהם מכנים "טרור הקלפיות". השר איתמר בן גביר תקף בחריפות יוצאת דופן והאשים את בהרב-מיארה ישירות: "הדיווחים החמורים אודות ההתערבות של היועצת המשפטית, שמנסה לסכל את חקירת הטיית הבחירות, הם ההוכחה למה שאני אומר כבר ארבע שנים: שהיה צריך לפטר אותה". בן גביר הוסיף כי "היא מזהמת את החקירה, אסור שהיא תשלח את טלפיה", ודרש כי ראש השב"כ זיני הוא זה שינהל את החקירה, לא היועמ"שית. הוא סיכם בקריאה נחרצת: "גנבו כאן את הבחירות! עם ישראל לא מקבל את גניבת הבחירות!". בפרסומים אחרים הלכה הביקורת צעד נוסף, כאשר בן גביר כינה את בהרב-מיארה "עבריינית פלילית במובן הכי חמור" ודרש להעמיד אותה לדין.

בליכוד הצטרפו קולות נוספים להתקפה על היועמ"שית. ח"כ בועז ביסמוט כתב כי "אם בהרב-מיארה תקבור את החקירה הזו, אפשר לסגור את הבסטה. לא תישאר לנו קלפי לחזור אליה". שר החינוך יואב קיש האשים אותה כי היא "ממסמסת ומונעת חקירה באחת הפרשות החמורות בתולדות המדינה", ושר המשפטים יריב לוין בחר בלגלוג וכינה אותה "המודחת", בכותבו: "על חקירות נתניהו שמעת?". בציונות הדתית הוסיפו כי יש להרחיק את בהרב-מיארה מהפרשה כולה "כדי להבטיח שלא תזהם את החקירה כפי שהיא עשתה בחקירת הפצ"רית".

מהצד הערבי ומהמרכז־שמאל הגיעו תגובות נגד בחריפות לא פחותה. הרשימה המשותפת מסרה כי "לא נאפשר לנתניהו ולזיני להפוך את קולותיהם של מאות אלפי אזרחים ערבים לאיום ביטחוני ואת נבחריהם לחשודים", והאשימה את זיני בפעולה "כזרוע פוליטית" בשירות ראש הממשלה. יו"ר רע"ם מנסור עבאס מסר כי "הניסיון להכתים את הציבור הערבי הוא פסול", והוסיף כי הוא וחברי מפלגתו "לא חוששים מאף חקירה ומוכנים להתייצב בפני כל רשויות אכיפת החוק", תוך שהוא דורש מהמדינה "לכבד את החלטת הבוחר ולנהוג בממלכתיות ובאחריות כלפי כל האזרחים". יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, יצא בהתקפה חריפה על הליכוד ועל ראש הממשלה נתניהו, והזהיר: "משרתי מערכת הביטחון, אכיפת החוק והשירות הציבורי בישראל הם משרתי הממלכה, לא המלך. אבוי למי שישחית את סמכותו ותפקידו עבור שיקולים פוליטיים". לדבריו, "במצוקתם, הליכוד ונתניהו מנסים לבצע פוגרום בדמוקרטיה ובשלטון החוק. הם מנסים לגרור את כולנו למשבר חוקתי מסוכן", והוא קרא לציבור "לעמוד איתן" בשעה שכינה אותה "שעת מבחן לעתיד המדינה כמדינה דמוקרטית ליברלית".

מהצד השני הגיעה ביקורת חריפה לא פחות על התנהלות ראש השב"כ. פרשן אחד תיאר את הפרסומים כ"דרמה בדמוקרטיה הישראלית", והוסיף כי "ראש השירות החשאי של מדינת ישראל דורש להביא לחדרי החקירות שני נבחרי ציבור בכירים, מבלי שידוע על איזו תשתית ראייתית הוא מתבסס בבקשתו". לפי אותו גורם, במסגרת הסיכומים מול סולברג היה אמור לקום צוות חקירה משותף לשב"כ ולמשטרה שיגבש את התשתית הראייתית, אך עד כה זיני לא שיתף עם המשטרה שום מידע שתומך בבקשתו לחקור את טיבי, עבאס ואבו שחאדה.

הפרשה צפויה להמשיך ולהסעיר בימים הקרובים, כאשר נותר לראות האם השב"כ יעביר בסופו של דבר את חומרי החקירה לצוות המיוחד, והאם יוצגו ראיות קונקרטיות שיצדיקו את חקירתם של נבחרי הציבור הערבים.