הנשיא דונלד טראמפ הפיל פצצה ביום הבחירות לאמצע הקדנציה: הוא ונתניהו סיכמו לסיים את הסיוע הצבאי השנתי לישראל, שעומד על כ-4 מיליארד דולר, עד סוף שנת 2026. ההכרזה, שנמסרה ביום שלישי, תפסה רבים לא מוכנים, ועכשיו מתברר שהיא עלולה להתנגש חזיתית עם הזמנות נשק של מיליארדי דולרים שכבר נמצאות בצנרת.
"הם לא צריכים את זה", אמר טראמפ בבוקר יום הבחירות, כשהכריז על כוונתו לקצץ את הסיוע. ההצעה שלו, שכוללת החלפת מענקים ברכישות נשק ישירות, ספגה ביקורת משני הכיוונים: תומכים פרו-פלסטינים כינו אותה "נואשת", בעוד תומכי ישראל תיארו אותה כ"לא רצינית".
הבעיה המרכזית: רכש ביטחוני לא מתבצע משנה לשנה. מטוסי קרב, מיירטי טילים ותחמושת מדויקת דורשים שנים של תכנון, ייצור ואספקה. מזכר ההבנות הקיים, שנחתם ב-2016, מבטיח לישראל 38 מיליארד דולר בסיוע צבאי אמריקאי עד שנת התקציב 2028, הכולל 3.3 מיליארד דולר בשנה למימון צבאי ועוד 500 מיליון דולר לתוכניות הגנה משותפות מפני טילים. הזמנות נשק רבות כבר נחתמו על בסיס ציפייה להמשכיות הסיוע הזה.
מסמך חדש של מחלקת המדינה, שהגיע לידי גורמים בקונגרס, חושף כעת ממד נוסף לבעיה: ישראל כבר לקחה על עצמה התחייבויות רכש ביטחוני בהיקף של כ-10 מיליארד דולר, מתוכם כ-7 מיליארד דולר צפויים להתממש כבר בשנתיים הקרובות. המסמך מבהיר שהחוב עשוי להיות ממומן מכספי סיוע אמריקני עתידי, מתקציבה העצמי של ישראל, או משילוב בין שני המקורות, בלי שניתנת כרגע תשובה חד משמעית. חבר הקונגרס הדמוקרטי חואקין קסטרו, שדרש פרטים ממחלקת המדינה, אמר: "גם אם מזכר ההבנות יימשך עד לסיומו המתוכנן ב-2028, עדיין יהיו 10 מיליארד דולר נוספים מעבר לכך, והשאלה היא מי ישלם את הסכום הזה".
נתניהו עצמו הציע בעבר, בינואר ושוב במאי, להפחית בהדרגה את הסיוע האמריקאי במהלך עשור שלם. זו הייתה מטרה סבירה. לסיים אותו תוך חודשיים זו כבר שאלה אחרת לגמרי, ועד כה לא הוסבר בפומבי מה בדיוק הוסכם בין שני המנהיגים, ואילו חוזים עלולים להיפגע כתוצאה מכך.
הקונגרס האמריקאי, יש לזכור, מחזיק גם הוא בתפקיד מכריע בקביעת הסיוע הצבאי לישראל. הכרזה נשיאותית לבדה אינה פותרת את השאלות המשפטיות והתקציביות הכרוכות בכך, ולא מן הנמנע שחברי קונגרס חדשים, שנכנסים לתפקידם בינואר, ינסו לעכב או לשנות את התהליך.
ההחלטה מגיעה על רקע תבוסה היסטורית שספג טראמפ בבחירות לאמצע הקדנציה, עם אובדן השליטה הרפובליקאית בשני בתי הקונגרס. הנשיא שהבטיח לסיים מלחמות ולהוזיל את יוקר המחיה מצא את עצמו שקוע במלחמה ממושכת באיראן ומסובך בחזיתות פתוחות במזרח התיכון, ונענש על כך בקלפי.
לפי ניתוחים שפורסמו, נתניהו עצמו תרם לא מעט למפלה הזו. הקשר ההדוק בין השניים הפך לנטל פוליטי עבור טראמפ, על רקע המלחמה המתמשכת ברצועת עזה שהביאה למותם של למעלה מ-70 אלף פלסטינים ושונה את פני הפוליטיקה האמריקאית באופן שנראה בלתי אפשרי רק לפני שלוש שנים.
הביטוי הבולט ביותר לכך הוא הבחירה של עבד אל-סעיד לסנאט ממדינת מישיגן, הראשון מבני הדת המוסלמית שנבחר לתפקיד זה בהיסטוריה האמריקאית, וזאת למרות שארגון איפ"ק השקיע למעלה מ-40 מיליון דולר בניסיון להביס אותו. אל-סעיד הגיב להכרזתו של טראמפ על סיום הסיוע באמירה סרקסטית: "השעון השבור צודק פעמיים ביום".
בד בבד, מאמרי דעה קוראים לישראל לנצל את הרגע ולהרחיב את הייצור המקומי של תחמושת, מיירטים ומערכות קריטיות נוספות, ולהשקיע במחקר ובתעשייה הביטחונית. אולם מודגש כי עצמאות ביטחונית אמיתית לא תושג רק מוויתור על הסיוע, שכן ישראל תמשיך להיות תלויה במטוסים אמריקאים, בחלקי חילוף ובטכנולוגיה צבאית מתקדמת. החלפת מענקים אמריקאיים ברכישות ישראליות עלולה אף להעלות את העלויות מבלי לצמצם בפועל את התלות בספקים האמריקאים.
בינתיים לא ברור כיצד ישפיע הצעד על מערך עסקאות הנשק הרחב יותר של ארצות הברית באזור, כולל מול מדינות כמו מצרים, סעודיה ופקיסטן, שאינן קשורות ישירות להסכם עם ישראל אך עלולות להיות מושפעות מהשינוי במדיניות הכוללת של וושינגטון. נתניהו טרם הציג בפומבי תוכנית מפורטת למימון צורכי הביטחון העתידיים של ישראל, וספק אם הדבר ייעשה בקרוב.
בירושלים ובוושינגטון ממתינים כעת להבהרות נוספות באשר למועד המדויק לסיום הסיוע ולגורל החוזים הקיימים, כאשר ברקע מתחיל להתגבש קונגרס חדש שעשוי לשנות את כל המשוואה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה