ישראל וארה"ב נערכו לתקוף באיראן, טראמפ בלם: "מעדיף הסכם"

ישראל וארצות הברית נערכו בסוף השבוע האחרון לתקיפה צבאית אפשרית באיראן, אך הנשיא האמריקני דונלד טראמפ בחר בסופו של דבר שלא לאשר את המבצע. על פי שני גורמים, טראמפ העניק לצוות הבכיר שלו "מספר ימים" נוספים כדי למצות את האפשרות להגיע להסכם מדיני עם טהרן, במקום לפתוח בסבב לחימה חדש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס ביום שישי אחר הצהריים דיון ביטחוני דחוף עם בכירי מערכת הביטחון, כדי לבחון את ההיערכות לתרחישים של הסלמה צבאית מול איראן. במקביל לדיון בישראל, גם הצבא האמריקני נערך לאפשרות שטראמפ יורה על פעולה צבאית מחודשת נגד איראן.

מה קדם לזה

ב-2.11.2026 דיווחנו כי נתניהו לחץ על טראמפ לתקוף את איראן מיד אחרי בחירות האמצע בארה"ב, בעוד יותר מ-10 מטוסי תובלה אמריקניים הגיעו לישראל. ב-7.11.2026 דיווחנו כי טראמפ אישר תקיפה אמריקנית במתקן הגנה אווירית באי קשם, התקיפה הראשונה מאז הבחירות. בתחילת נובמבר דיווחנו גם כי סגן הנשיא ג'יי די ואנס טען שהפסד הרפובליקנים בבחירות נבע מהמלחמה באיראן ומהשפעתה הכלכלית.

בראיון לרשת האמריקנית סי.אן.אן אמר טראמפ כי ארצות הברית "יכולה להרוס שלושים ושמונה גשרים איראניים תוך שעה אחת". עם זאת, הוא הדגיש כי הסיכוי שיורה על חזרה למלחמה מול איראן נמוך, בתנאי שיושג התקדמות במגעים בין וושינגטון לטהרן. "זה תלוי אם הם יחתמו על הסכם חזק מאוד", אמר הנשיא האמריקני. "התשובה היא שזה מאוד לא סביר שזה יהיה הכרחי... הייתי עושה את זה אם צריך, אבל פגענו בהם חזק מאוד".

בראיון זה הוסיף טראמפ כי הסבירות שיחזור לתקוף את איראן נמוכה מאוד, בתנאי שטהרן תסכים להסכם גרעיני ולפתיחה מחדש של מצר הורמוז לשיט בינלאומי. לדבריו, הצבא האמריקני ערוך ומוכן לפעולה בכל רגע: "יש לי כאן שלוש נושאות מטוסים, הן מוכנות לחלוטין".

טראמפ ציין כי הוא מעדיף שלא לתקוף תשתיות באיראן, והעריך כי ייקח לטהרן עד עשר שנים לשקם גשרים שייהרסו. "אני לא אוהב להרוס גשרים. הדבר הכי קשה לבנות זה גשר, וזה לוקח שנים, ואני בנאי טוב", אמר.

בעוד הנשיא האמריקני מתבטא בריסון יחסי, בשטח נרשמה הסלמה ממשית. במהלך השבוע האחרון תקפה איראן מספר כלי שיט במצר הורמוז, כאשר לפי ארגון הביטחון הימי הבריטי בוצעו שמונה מתקפות כאלה בשבוע האחרון בלבד. בתגובה ביצע הצבא האמריקני תקיפות נוספות באי קשם שבדרום איראן, שהתמקדו בעיקר באמצעי ההגנה האווירית ובמכ"מים האיראניים, במה שנראה כהכנה לפעולה רחבה יותר.

בעוד ההיערכות הצבאית נמשכת, בבית הלבן מנסים עדיין לבחון אם ניתן להגיע להסכמה בדרך מדינית. הנשיא העניק לסגנו ג'יי די ונס ולבכירים נוספים בממשל זמן נוסף כדי למצות את המגעים הדיפלומטיים. על פי דיווחים, בתוך הבית הלבן מתנהלת התלבטות עמוקה ואין הסכמה אחידה לגבי הצעד הנכון. בכיר ישראלי שנחשף לדיונים הפנימיים בוושינגטון תיאר ויכוחים סוערים בין יועציו של טראמפ, ואמר כי "אי אפשר לדעת מה בסוף יחליט הנשיא".

על פי התיאורים, מפקד פיקוד המרכז של הצבא האמריקני, בראדלי קופר, ושר ההגנה פיט הגסת', לוחצים לחדש את הלחימה מול איראן במטרה לחסל סופית את האיום. לעומתם, ראש המטות המשולבים, דן קיין, מציג עמדה הססנית יותר. ונס לצד היועצים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר מתנגדים בתוקף לחידוש הלחימה, ומעדיפים להמשיך ולפעול בערוץ הדיפלומטי.

לצד המתיחות הצבאית, מתנהלים מאחורי הקלעים מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים. דווח על הצעה קטארית רחבה שמטרתה להרגיע את המתיחות באזור. לפי המתווה המוצע, המערב יסכים להשלים עם העשרת אורניום איראנית ברמה נמוכה של 3.67 אחוזים, ובתמורה תתחייב טהרן לדלל בשטחה 400 קילוגרמים של אורניום שהועשר לרמה של 60 אחוזים. ההצעה כוללת גם הסרת המצור הימי האמריקני, שחרור נכסים איראניים מוקפאים בשווי של שישה עד עשרה מיליארד דולר, ופתיחה מחדש של מצר הורמוז לכלי שיט, מיד לאחר שפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ייכנסו לאתרים הגרעיניים במדינה.

מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הבהיר בלילה שבין ראשון לשני כי המגעים עם איראן רחוקים מאוד מהשגת הסכם. בשיחה עם עיתונאים לקראת יציאתו לפסגת מדינות ה-G7 בפריז אמר רוביו: "אין לי שום התקדמות לדווח עליה. השיחות לא היו פוריות במיוחד, משום שהדרישות האיראניות פשוט אינן מתקבלות על הדעת, ובחלק מהמקרים הן שערורייתיות, מגוחכות ומנותקות מהמציאות".

רוביו הוסיף כי ארצות הברית תפעל אם יישקף איום ברור על כוחותיה או על הספנות באזור. "אם יש איום ברור ומיידי על הספנות או על כוחותינו באזור, יש לנו זכות להגן על עצמנו", אמר. הוא גם הגן על החלטת טראמפ לצאת למלחמה נגד איראן למרות המחיר הפוליטי: "איראן גרעינית תהיה בלתי מתקבלת על הדעת ומסוכנת לא רק לישראל ולמזרח התיכון, אלא לעולם כולו".

במקביל להתלבטות המדינית, ממשיך הצבא האמריקני לחזק את נוכחותו באזור. נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט וקבוצת הסיוע שלה עזבו את נמל סינגפור לאחר שהייה של מספר ימים, ופונות כעת לעבר אזור האחריות של פיקוד המרכז האמריקני, שם הן צפויות להגיע בתוך מספר ימים. בנפרד, ספינת הנחיתה מייקין איילנד יצאה בסוף השבוע מיפן ופונה אף היא לעבר המזרח התיכון.

ברשתות החברתיות התפרסמו דיווחים נוספים על תנועת כוחות אמריקניים, שעוררו השוואות להיערכות שקדמה לשתי מערכות הלחימה הקודמות מול איראן. לפי אחד הפרסומים, נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט, שהייתה אמורה לעגון בנמל צ'אנגי שבסינגפור עד יום חמישי, החלה לפתע לנוע במהירות מרבית וחצתה את מצר מלאקה, כשמועד ההגעה המשוער שלה לים עומאן נקבע ליום חמישי הקרוב. בפרסום נטען כי הדפוס מזכיר את מלחמת שנים עשר הימים ואת מלחמת שלושים ותשעה הימים, שבהן קדמה ללחימה תקופה של לחץ כבד במשא ומתן, תוך העברות נרחבות של כוחות וציוד צבאי לאזור, בד בבד עם דיווחים שהצדדים מתקרבים להסכם. "בסופו של דבר, המתקפה החלה במפתיע", צוין בפרסום, שהזהיר כי "נראה שאותו תרחיש בדיוק חוזר על עצמו".

נושאת המטוסים הגרעינית תיאודור רוזוולט צפויה לעגון בשטח אחריות פיקוד המרכז האמריקני בין ה-13 ל-16 בנובמבר. בד בבד נמשכות התקיפות האמריקניות באי קשם שבדרום איראן, שם דווח על פיצוצים בלילה השלישי ברציפות, במה שנראה כניסיון לפגוע באמצעי ההגנה האווירית האיראנית לקראת אפשרות של פעולה רחבה יותר.

לצד ההתלבטות הביטחונית, השבועיים הקרובים כוללים כמה אירועים מדיניים שעשויים להשפיע על העיתוי. ביום שלישי וברביעי צפויים שליחי טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, להגיע לאיחוד האמירויות למפגש עם בכירים מרוסיה ומאוקראינה, במסגרת מאמץ לקדם סיום המלחמה בין המדינות. בהמשך, ב-18 וב-19 בנובמבר, צפוי טראמפ לבקר בסין ולהשתתף בפסגת אסיה והאוקיינוס השקט, ומתקיימים ניסיונות לארגן מפגש משולש בינו לבין נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

עוד מהדיווחים

לפי ה-Jerusalem Post, טראמפ הודיע כי כוח המשימה 'איירון גייט' פועל בעוצמה מלאה באיראן, לצד מצור ימי שכינה 'הגדול בהיסטוריה', כך שכמעט דבר לא נכנס או יוצא מהמדינה. לפי מעריב, פרסום ברשת X העלה השערה כי ארה"ב מנהלת 'מבצע דיסאינפורמציה' שבאמצעותו היא בוחנת את תגובותיה של איראן.

למה זה חשוב

כל החלטה בוושינגטון לגבי איראן עלולה לגרור את ישראל להצטרף למבצע צבאי חדש, ולכן נתניהו כינס דיון ביטחוני דחוף כבר עכשיו. הסיבוב הקודם של הלחימה כבר תורגם לעליית מחירי דלק ומזון בארה"ב, כך שהסלמה נוספת עשויה להשפיע גם על מחירי האנרגיה ועל היציבות באזור כולו.

בשלב זה לא ברור כיצד ישפיעו האירועים המדיניים הקרובים על ההחלטה האמריקנית בנוגע לאיראן. בירושלים ובוושינגטון ממתינים לראות אם המגעים הדיפלומטיים יניבו פריצת דרך בימים הקרובים, או שהתוכניות הצבאיות שהוכנו יוצאו בסופו של דבר לפועל.