שלוש שנים לתוך המלחמה, סקירה חדשה של עמותת נט"ל חושפת פער משמעותי בין המחיר הנפשי והגופני שגובה המלחמה מנשים לבין זה שגובה מגברים בישראל. לפי הנתונים, נשים רבות ממשיכות לתפקד, לעבוד, לגדל ילדים ולנהל את משק הבית, גם כשהן עצמן שרויות במצוקה עמוקה שנותרת לרוב בלתי נראית.
הסקירה נערכה במחלקת המחקר של עמותת נט"ל והיא מבוססת על מחקרים מישראל ומהעולם, נתונים מנהליים ודיווחים עצמיים של נשים שפנו לקבלת סיוע בעמותה. היא בוחנת את השפעות מלחמת חרבות ברזל על התפקוד, הבריאות הנפשית והגופנית, המשפחה והזוגיות, ועוסקת גם בחוסן ובפציעה מוסרית.
הנתונים מצביעים על פערים חדים בין המינים. 55% מהנשים דיווחו על החמרה במצבן הנפשי מאז פרוץ המלחמה, לעומת 31% בלבד מהגברים. בנוסף, 62% מהנשים דיווחו על תשישות וקשיי שינה מצטברים. הסקירה מצאה כי הסיכון של נשים לפתח פוסט-טראומה ודיכאון גבוה כמעט פי שניים מזה של גברים.
מנהלת מחלקת המחקר בעמותת נט"ל, ד"ר יפעת ראובני, מסבירה כי דווקא המשך התפקוד עלול להסתיר את עומק המצוקה. "נשים רבות ממשיכות לעבוד, לטפל בילדים, לנהל את הבית ולתמוך באחרים גם כשהן עצמן נתונות לעומס נפשי כבד", אמרה. "המחקר מראה שתפקוד גבוה, אף שהוא נתפס בדרך כלל כסימן חיובי, אינו מעיד בהכרח שהכול בסדר. לכן נדרשת הסתכלות מותאמת על האופן שבו מצוקה מתבטאת אצל נשים, ולא רק הסתמכות על מודלים שנבנו לאורך השנים בעיקר על בסיס חוויות וד ivוחים של גברים".
לדבריה, הרחבת ההבנה של האופן שבו מצוקה מתבטאת עשויה לסייע גם בזיהוי מצוקה אצל גברים שאינה מתיישבת עם המודלים הקיימים, ולשפר את המענה הטיפולי עבור שני המינים.
העומס בולט במיוחד בקרב אימהות ובנות זוג של מגויסים. 47.4% מהאימהות לילד או לילדה מגויסים דיווחו על מצב בריאותי גופני גרוע או סביר, לעומת 25.8% בלבד בקרב אימהות ללא ילד מגויס. בקרב מטופלות העמותה, אימהות לחיילים הציגו רמות גבוהות יותר של תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה בהשוואה לבנות זוג ולאבות לחיילים. בסך הכול, 45% מהנשים דיווחו על הרעה במצבן הגופני הכללי.
גם בקרב נשים שנאלצו להתפנות מבתיהן נמצאו ביטויים לעומס מתמשך. בקרב נשים מפונות בעלות משפחה נרשמה עלייה של 136% בשימוש בכדורי שינה, ו-38.5% דיווחו על שימוש קבוע בתרופות הרגעה. הסקירה מצביעה גם על פגיעה ביחסים המשפחתיים ובזוגיות: בקרב זוגות שבהם שני בני הזוג שירתו במילואים, 24% דיווחו על אלימות פיזית או מינית, לעומת 3% בלבד בקרב זוגות שבהם אף אחד מבני הזוג לא שירת.
לצד תסמיני החרדה, הדיכאון והפוסט-טראומה, הסקירה מצביעה גם על פציעה מוסרית, מצוקה פסיכולוגית ומצפונית המתפתחת בעקבות אירועים הסותרים באופן עמוק את מערכת הערכים של האדם. לפי הממצאים, בקרב משרתות מילואים נמצאו רמות גבוהות יותר של תחושות נטישה או קריסה של האמון במערכת, כאשר החוקרות מדגישות כי אצל נשים פציעה כזו עשויה להתבטא באופן שונה מאשר אצל גברים.
מנכ"ל עמותת נט"ל, גילעד נוסבוים, התייחס לממצאים ואמר כי "לצד החזית הצבאית התקיימה במשך שלוש שנים חזית אזרחית, שבה נשים רבות ניהלו בית, ילדים, עבודה וחוו חרדה מתמשכת. כשאישה מתמודדת עם טראומה, ההשפעה אינה נעצרת אצלה, היא משפיעה על כל המעגלים מסביבה ומגיעה לילדים, לזוגיות, לעבודה ולקהילה. לכן חיזוק החוסן של הנשים הוא גם חיזוק המשפחה והחוסן של החברה כולה". לדבריו, "שלוש שנים לתוך המלחמה, האתגר הלאומי אינו רק לעזור לאנשים לשרוד, אלא לאפשר להם לחזור לחיים. לצד התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, נדרשת גם הסתכלות מותאמת על נשים ועל העומסים הייחודיים שהן נושאות. בעמותה זיהינו את הצורך הגדל בבקשת סיוע ופיתחנו מענים ייעודיים לנשים".
עוד מהדיווחים
לפי ביזפורטל, ההשוואה בנתון על אלימות בזוגות שבהם שני בני הזוג שירתו במילואים אינה מוכיחה כשלעצמה ששירות המילואים הוא שגרם לפער. לפי ביזפורטל, פציעה מוסרית יכולה להתעורר בעקבות פעולה שביצע אדם, פעולה שלא מנע, מעשה שהיה עד לו, או חשיפה לבגידה או להפקרה מצד דמות סמכות. לפי ביזפורטל, החוקרות מציינות כי המשך התפקוד היומיומי אינו מעיד כשלעצמו על חוסן, ולעיתים הוא משמש אסטרטגיית הישרדות שמונעת קריסת השגרה המשפחתית במחיר של שחיקה פנימית סמויה.
למה זה חשוב
הנתונים מצביעים על כך שחלק ניכר מהנשים בישראל נושאות מצוקה נפשית וגופנית כבדה גם כשהן נראות מתפקדות כרגיל, מה שעלול לעכב קבלת טיפול בזמן. מי שמזהה אצל עצמו או אצל קרובה סימנים כאלה יכול לפנות לקו הסיוע של נט"ל הפתוח בכל שעות היממה או לצ'אט באתר העמותה.
עמותת נט"ל מפעילה קו סיוע הפתוח בכל שעות היממה, וכן אפשרות לפנייה לקבלת תמיכה באמצעות צ'אט באתר העמותה. נוכח הממצאים, בעמותה מבקשים להמשיך ולפתח כלים מותאמים במיוחד לנשים, לצד הרחבת המענה הכללי לבריאות הנפש בחברה הישראלית.
הסקירה החדשה מצביעה על צורך דחוף בהתאמת מערך הטיפול הנפשי לעומסים הייחודיים שנושאות נשים בישראל שלוש שנים לתוך המלחמה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה