אלכסנדר בלוק, שנולד בשם גורביץ', הוסגר לפנות בוקר היום (חמישי) מישראל לארצות הברית, לאחר שמיצה את כל הליכי הערעור במערכת המשפט הישראלית. בלוק, בעל אזרחות ישראלית ורוסית, יועמד לדין האמריקני בעבירות מרמה, עבירות מחשב, העברת טובין גנובים והלבנת הון.
בלוק נעצר בנמל התעופה בן-גוריון בחודש מאי 2025, בעת שהיה בדרכו לטיסה לרוסיה. ההסגרה בוצעה בשיתוף פעולה בין המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, מחלקת תיאום מבצעי במשטרת ישראל וחוליית אינטרפול, בתום הליך משפטי ממושך.
לפי בקשת ההסגרה האמריקנית, בסוף יולי 2022 איתר בלוק חולשת אבטחה במערכת "נומאד" (Nomad), המשמשת להמרת מטבעות קריפטוגרפיים בין רשתות בלוקצ'יין שונות. המערכת פועלת כך שמטבעות ננעלים בה, ובתמורה מונפקים למשתמש "טוקנים" דיגיטליים.
על פי החשד, בלוק שינה את קוד המחשב שמוודא את נעילת המטבעות, כך שהמערכת הנפיקה לו ייצוג דיגיטלי מבלי שהפקיד כל תמורה בפועל. לאחר שווידא שהמערכת אינה מזהה את השינוי, משך ב-1 באוגוסט 2022 מהארנק של נומאד טוקנים בשווי כולל של כ-2.8 מיליון דולר. בהמשך המיר את הטוקנים למטבעות שונים והעביר אותם בין ארנקים דיגיטליים כדי להסוות את מקור הכספים.
הפריצה לנומאד נחשבת לאחת הגדולות בתולדות עולם הקריפטו, ואחת הכאוטיות שבהן. לאחר שהפרצה נוצלה לראשונה, הידיעה עליה התפשטה ברשתות החברתיות, ומאות משתמשים נוספים העתיקו את הפעולה, החליפו את כתובת הארנק בכתובת שלהם ומשכו כספים בעצמם, ללא צורך בידע טכני מיוחד. בסך הכל נגנבו ממערכת נומאד כ-190 מיליון דולר באמצעות למעלה מ-300 כתובות ארנק שונות.
לפי בקשת ההסגרה, בלוק עצמו פנה אחרי הפריצה לסמנכ"ל הטכנולוגיות של נומאד תחת זהות בדויה. הוא התנצל, החזיר חלק קטן מהכספים ודרש פרס של 500 אלף דולר על כך שאיתר את הפרצה. כאשר נומאד הציעה לו לשמור 10% מהכספים שנגנבו ולהחזיר את השאר בלי להיות מועמד לדין, הוא הפסיק את הקשר.
בלוק עלה לישראל ב-2017, אך בילה חלק ניכר מזמנו בחו"ל, בין השאר באפריקה. ב-29 באפריל 2025 שינה את שמו מגורביץ' לבלוק, ולמחרת קיבל דרכון חדש. יומיים לאחר מכן, ב-1 במאי 2025, נעצר בנמל התעופה בן-גוריון לפני שהספיק לעלות לטיסתו לרוסיה.
במסגרת ההליכים המשפטיים בישראל, הכריז בית המשפט המחוזי על בלוק כבר-הסגרה. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה, ובפסק הדין נקבעו הלכות תקדימיות: נקבע כי המונח "חדירה לחומר מחשב" יפורש בהרחבה כך שיחול גם על ניצול פרצות אבטחה וטעויות תכנות. כן נקבע כי העובדה שרשתות הבלוקצ'יין פומביות אינה שוללת אישום בהלבנת הון, משום שזהות בעלי הארנקים נותרת אנונימית וההעברות מקשות על איתור הכספים.
עתירה נוספת שהגיש בלוק לדיון נוסף בפני נשיא בית המשפט העליון נדחתה אף היא, וסללה את הדרך להסגרתו. בתיק ההסגרה טיפל עורך הדין אבי קרוננברג מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
למה זה חשוב
פסק הדין שניתן בעניינו של בלוק קבע הלכה תקדימית בישראל: ניצול פרצת אבטחה או טעות תכנות ייחשב כ'חדירה לחומר מחשב' גם כשלא בוצעת פריצה פעילה, וגם פעילות ברשת בלוקצ'יין פומבית עשויה להיחשב הלבנת הון. מדובר בתקדים שעשוי להשפיע על האופן שבו רשויות האכיפה בישראל יטפלו בעבירות קריפטו עתידיות, רלוונטי לכל ישראלי שמחזיק או סוחר במטבעות דיגיטליים.
התובעים בארצות הברית הגישו נגד בלוק כבר ב-2023 כתב אישום בן שמונה סעיפים, הכוללים הונאת מחשב והלבנת הון. אם יורשע, הוא צפוי לעונש של עד 20 שנות מאסר, חמור בהרבה מהעונש שהיה צפוי לו לפי החוק הישראלי. ההליך המשפטי נגדו בארצות הברית צפוי להתחיל בחודשים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה