ראש הסגל של נתניהו עומד מאחורי חקירת פעילי רע"מ

התברר כי מי שהעביר למשטרה את המידע המודיעיני שהוביל לחקירת פעילי רע"מ בחשד לשוחד בחירות הוא עדו נורדן, ממלא מקום ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו. נורדן התקשר באופן ישיר לבכירים במשטרה ומסר להם את הפרטים שהניעו את פתיחת החקירה, שבעקבותיה נעצרו שלושה פעילי רע"מ בבוקר יום הבחירות.

שלושת החשודים הראשונים, תושבי שגב שלום וערערה בנגב, נעצרו בחשד שניסו לשחד מצביעים ערב הבחירות. בעקבות המידע שהעביר נורדן פשטה המשטרה על בתיהם ללא צו חיפוש, עובדה שהודתה בה המשטרה עצמה בדיון שנערך בבית המשפט באותו היום. בחיפושים נתפסו כספים, מעטפות ופתקי הצבעה של רע"ם, אך בניגוד לפרסומים שונים, לא נמצאו ברשות החשודים תלושי דלק כפי שנטען בתחילה.

המשטרה פרסמה ותדרכה שוב ושוב ביום הבחירות על החשדות נגד רע"ם, מבלי לציין ולו פעם אחת כי מקור התלונה הוא לא אחר מאשר לשכת ראש הממשלה. ראש הממשלה נתניהו והליכוד ניצלו את הפרסום עוד באותו בוקר כדי לטעון כי מדובר בניסיון לגנוב את הבחירות, וקראו למצביעי הימין לצאת ולהצביע כדי "למנוע פגיעה בטוהר הבחירות".

בהמשך לשלושת המעצרים הראשונים, נעצרו עוד ארבעה חשודים ששמותיהם עלו במהלך החקירה, כך שבסך הכל נעצרו עד כה שבעה חשודים בפרשה. ארבעת החשודים שנעצרו מאוחר יותר שוחררו למעצר בית זמן קצר לאחר מעצרם. שלושת החשודים הראשונים נותרו עצורים עד ליום ראשון, אז תצטרך המשטרה להחליט אם לשחררם או להמשיך בהליכים נגדם.

בכיר במערכת אכיפת החוק מסר כי "התיק כולו התחיל בלשכת ראש הממשלה. הממצאים אומנם חייבו חקירה, אבל האירוע נוצל לתעמולה שקרית. בשלב הזה, אין שם ראיות לחשדות". גם ביחידה הארצית להב 433, שמנהלת את החקירה, מודים כי נכון לעכשיו לא גובש תיק פלילי ממשי נגד החשודים, וגורמים בכירים מעריכים כי התיק קלוש ולא צפוי להוביל לכתב אישום.

בין החשודים נמנה גם רופא, שבתחילה שוחרר למעצר בית בבית משפט השלום, אך לאחר מכן בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה והחזיר אותו למעצר. בדיון שהתקיים בעניינו טען נציג להב 433 כי הרופא "עושה חוגי בית כדי לגרום לאנשים להצביע לרע"ם אף שהוא רופא, וזה בעייתי", טענה שעוררה ביקורת. היום דחה שופט העליון יחיאל כשר את בקשת רשות הערעור של הרופא, וקבע כי הארכת מעצרו נובעת ממשקל הראיות ומהחשש לשיבוש החקירה. השופט הדגיש כי העתירה "אינה באה בקהלם של מקרים אלו, אף לא בקירוב", ולכן נדחתה.

קרוב משפחה של אחד העצורים טען כי העלייה באחוזי ההצבעה בקרב האוכלוסייה הבדואית נובעת מתחושת מצוקה וחשש אישי, ולא ממעשים פליליים. גורם נוסף המעורה בנעשה בשטח תיאר שיטה שלטענתו מפעילות מפלגות ערביות, ובהן רע"ם, שבמסגרתה מוענק סיוע כספי למשפחות מעוטות יכולת בתקופת הבחירות, אך הדגיש כי בקרב חלק מהתושבים הדבר נתפס כסיוע כלכלי ולא כשוחד.

במקביל לחקירת המשטרה, בודק השב"כ חשדות נפרדים למימון זר שנועד להשפיע על הבחירות באזורים ערביים, בעקבות הנחיית יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. במשטרה הבהירו כי מדובר בשתי פרשות נפרדות לחלוטין שאין ביניהן כל קשר. יושב ראש רע"ם, מנסור עבאס, בירך על ההחלטה לחקור את חשדות המימון הזר, אך הכחיש כל קשר של מפלגתו לפרשה, וטען כי מדובר בקמפיין הסתה שמנהל ראש הממשלה נגד האזרחים הערבים.

עוד מהדיווחים

לפי מקור בוועדת הבחירות המרכזית, בין הטענות שהועלו בפני השופט נעם סולברג הייתה טענה כי קטאר השקיעה כסף כדי להעלות את שיעור ההצבעה בחברה הערבית.

למה זה חשוב

הפרשה מראה כיצד מידע שהגיע מלשכת ראש הממשלה הוביל לפרסום משטרתי נרחב ביום הבחירות, שעליו נשענו נתניהו והליכוד כדי לקרוא למצביעי הימין לצאת ולהצביע "למנוע פגיעה בטוהר הבחירות". עכשיו, כשבמשטרה ובפרקליטות מודים שאין ראיות ממשיות נגד החשודים, עולה שאלה על מידת השימוש שנעשה בגופי אכיפת החוק לצרכים פוליטיים בזמן אמת, סוגיה שנוגעת ישירות לאמון הציבור בהליך הבחירות ובחקירת חשד לשוחד בחירות.

בשלב זה ממתינים לשחרורם האפשרי של שלושת החשודים הנותרים במעצר, כאשר החלטה סופית בעניינם צפויה להתקבל ביום ראשון. החקירה, כך נמסר, עדיין נמשכת, אך בהיעדר ראיות משמעותיות עולה ספק אם תוביל בסופו של דבר להגשת כתב אישום.