נשיא המדינה יצחק הרצוג יצא היום (ראשון) בקריאה דרמטית לראשי המפלגות: תפסיקו להתבצר בעמדות הבחירות ותתמודדו עם התוצאות שכבר נקבעו. בדברים חריגים שנשא בטקס האזכרה הממלכתי לנשיא הראשון חיים ויצמן, השתמש הרצוג בדימוי בוטה כדי לתאר את מצב הפוליטיקאים אחרי מערכת הבחירות לכנסת ה-26.
"כידוע לכולנו, במהלך מערכת בחירות, באופן טבעי וצפוי, המתמודדים מטפסים על עצים גבוהים. אך הבחירות הסתיימו", אמר הרצוג. "תוצאות הבחירות הן עובדה קיימת, הן מציאות. וזה הזמן לומר למנהיגים כולם: עצרו את הטיפוס על העצים והתמקמו מול המציאות הזו".
מה קדם לזה
ב-30.10.2026 התפרסם כי הליכוד זכה ב-27 מנדטים אך גוש הימין בראשות נתניהו עצר על 53 מנדטים בלבד, מול 48 לגוש השמאל ו-19 לרשימות הערביות - כך שאף גוש לא השיג את הרוב הדרוש של 61 מנדטים. ב-29.10.2026 קרא הרצוג לחקור עד תום את החשדות לשיבוש הבחירות ולהעניש את האחראים.
הנשיא לא הסתפק בביקורת וחשף גם את התוכנית המעשית שלו להוצאת המנהיגים מהעצים. "השבוע בבית הנשיא, ננסה להניח סולמות, כדי לאפשר למנהיגים להתמקם מול המציאות הזו, בצורה שקולה וזהירה", הצהיר, במה שנשמע כמו ניסיון נואש למנוע מישראל להידרדר לסבב בחירות נוסף.
לפי דבריו, כבר ביום רביעי הקרוב יקבל הרצוג לידיו את תוצאות הבחירות הרשמיות מידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, המשמש גם כסגן נשיא בית המשפט העליון. מיד לאחר מכן יחלו ההתייעצויות בבית הנשיא, שיעמוד "פתוח לרווחה" לכל הסיעות והמפלגות, כלשונו.
הרצוג לא הסתיר את הציפייה שלו מהמנהיגים שיגיעו להתייעצויות: "אני מקווה שהנציגים יבואו עם ראש פתוח, ואני מוסיף היום - עם לב פתוח, לשמוע ולהשמיע רעיונות ולמצוא פתרונות יצירתיים כדי למנוע בחירות נוספות". המסר ברור: הנשיא מצפה מהפוליטיקאים לזוז מהעמדות שהציגו בקמפיין הבחירות, לא רק לחזור עליהן בפגישה הרשמית.
מאחורי הקריאה הפומבית עומד לוח זמנים לחוץ שמחייב פעולה מהירה. על פי החוק, המועד האחרון לפרסום התוצאות הרשמיות הוא רביעי הקרוב, ולאחר מכן יחל סבב ההתייעצויות. הנשיא יידרש להטיל את המנדט להרכבת הממשלה לא יאוחר מ-11 בנובמבר. לחבר הכנסת שיזכה במנדט יעמדו 28 ימים להרכבת ממשלה, עם אפשרות הארכה של עד 14 ימים נוספים. אם המשימה תיכשל, יוכל הרצוג להעביר את התפקיד לחבר כנסת אחר, ואם כל האפשרויות ייכשלו - הכנסת תתפזר וישראל תלך לבחירות נוספות.
הדרמה הנוכחית אינה מגיעה משום מקום. כבר ב-12 באוקטובר התפרסם כי הרצוג העלה בפני גורמים פוליטיים אפשרות להקמת ממשלת אחדות רחבה, שתכלול את בנימין נתניהו לצד גדי איזנקוט, אם כי בית הנשיא הכחיש אז את הדיווח מכל וכל. גם לאחר הבחירות ממשיכה לרחף באוויר האפשרות של ממשלה רחבה, כפתרון למבוי הסתום הפוליטי שנוצר כשאף גוש לא השיג את הרוב הדרוש של 61 מנדטים.
חשוב להדגיש: הרצוג אינו יכול לכפות על המפלגות להקים ממשלת אחדות. סמכותו מוגבלת לניהול ההתייעצויות ולהחלטה על מי להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה, החלטה שאינה חייבת כלל להעדיף את ראש המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
על רקע ההתייעצויות הקרבות נשמעו גם קולות ביקורתיים. יושב ראש הדמוקרטים, יאיר גולן, כתב ברשת החברתית כי "הסיכוי למערכה נוספת מול איראן גובר" וטען שלנתניהו "אין את האמון הציבורי הנדרש לניהול מערכה כזו, גם לא לגיטימציה מוסרית או אפילו יכולת בסיסית". גולן הוסיף כי הקמת ממשלה חלופית במהירות האפשרית היא "קריטית" לביטחון ישראל.
בשבוע הקרוב יתברר האם הקריאה הדרמטית של הרצוג תשיג את מטרתה, ומנהיגי המפלגות אכן ירדו מהעצים, או שישראל תתקדם בכל זאת לעבר סבב בחירות נוסף.
נשיא המדינה שם את כל כובד משקלו מאחורי ניסיון למנוע בחירות חוזרות, אך ההחלטה הסופית נותרת בידי ראשי המפלגות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה