בישראל ובארה"ב נערכים למכת מנע מחשש למתקפת פתע של איראן

מערכת הביטחון בישראל נמצאת בימים אלה בדריכות גבוהה במיוחד, על רקע החשש מהסלמה אזורית מול איראן. החודש הקרוב, שבו מתקיימות בחירות האמצע בארה"ב, נחשב בעיני גורמים ביטחוניים לתקופה רגישה במיוחד, שבה עלול להתפתח עימות ישיר בין טהרן לוושינגטון שיגרור גם את ישראל.

במרכז הדאגה בוושינגטון עומד חשש ממהלך איראני מתוכנן של מתקפת פתע, שיתבצע באופן ישיר או באמצעות ארגוני הטרור והשליחים של איראן במזרח התיכון, נגד נכסים ואינטרסים אמריקאיים באזור, כולל בתוך ישראל עצמה. במודיעין האמריקאי והישראלי חוששים כי טהרן תנסה לייצר פרובוקציה צבאית רחבת היקף שתשפיע ישירות על תהליך הבחירות בארה"ב ועל המפה הפוליטית שם.

מה קדם לזה

ב-29.10.2026 דיווחנו כי מפקד פיקוד המרכז האדמירל בראד קופר הציג לטראמפ בבית הלבן אפשרויות תקיפה באיראן. ב-31.10.2026 דיווחנו כי ממשל טראמפ עדכן מדינות במפרץ להיערך לסבב תקיפות אפשרי ב-4 בנובמבר, יום אחרי בחירות האמצע. ב-1.11.2026 דיווחנו כי טראמפ ונתניהו שוחחו על ההיערכות האמריקנית לתקיפה נוספת באיראן, וכי המנהיג העליון של איראן איים שכל תקיפה תיענה בתגובה מיידית וללא מגבלות גיאוגרפיות.

במקביל קיים תרחיש נוסף, שבו המודיעין האמריקאי יזהה היערכות חריגה ומתקדמת של משמרות המהפכה האיראניים לקראת תקיפה מיידית. תרחיש כזה יעמיד את הבית הלבן בפני החלטה קריטית: האם להקדים תרופה למכה ולצאת במתקפת מנע נגד איראן, עוד לפני מועד הבחירות.

צה"ל קיים בשבועות האחרונים סדרה ארוכה של הכנות הן להגנה והן להתקפה, בתיאום הדוק מול מפקדת סנטקום האמריקאית ומשרד ההגנה בוושינגטון. גורמים ביטחוניים בישראל מסרו כי התיאום הביטחוני הגיע לרמות הגבוהות ביותר, והדגישו כי אם ארה"ב תחליט להפתיע את האיראנים ולתקוף, ישראל תקבל התרעה מראש כדי להשלים היערכות הגנתית והתקפית משלה.

עם זאת, בתוך מערכת הביטחון יש גם מי שמעריך כי הסבירות שארה"ב תפתח בהתקפה יזומה לפני בחירות האמצע נמוכה יחסית. ההערכה היא שהנשיא דונלד טראמפ מעדיף בשלב זה למצות את מהלכי המשא ומתן והלחץ הדיפלומטי מול המשטר בטהרן. אולם בצה"ל מבהירים כי לנוכח התנודתיות באזור והחשש הממשי של האיראנים מהפתעה נוספת, אחרי שכבר הופתעו פעמיים במבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי", לא לוקחים שום סיכון. המוכנות הצבאית מלאה, וצפויה להתעצם ככל שמתקרב יום הבחירות בארה"ב.

נתון נוסף שמלמד על המתיחות: יותר משלושת אלפים חיילים אמריקאים מוצבים כיום בישראל. עם זאת, בשבוע האחרון לא זוהתה עלייה חריגה בהיקף כלי הטיס האמריקאיים שהגיעו לישראל, בשונה מההיערכות שנרשמה לפני סבבי הלחימה הקודמים, שכללה נוכחות מוגברת של מטוסי תדלוק בבסיסי חיל האוויר ובנמלי התעופה.

בישראל מעריכים כי טהרן מנסה למשוך זמן במשא ומתן מול וושינגטון, בעוד הסנקציות האמריקאיות והמשבר הכלכלי הפנימי מגבירים את הלחץ על המשטר האיראני. עם זאת, הפערים בין הצדדים בסוגיית הגרעין ובסוגיית הטילים הבליסטיים נותרו עמוקים, והחשש מהידרדרות לעימות צבאי ממשי ממשיך ללוות את ההיערכות הביטחונית באזור. בישראל מבינים כי האיראנים ממשיכים לבנות את כוחם, לא בקצב מהיר אך בעקביות, הן בתוכנית הגרעין והן בייצור ובשיקום הטילים הבליסטיים והכטב"מים.

בצה"ל נחושים לבצע מהלך צבאי משמעותי שיוביל לשני יעדים עיקריים: החלשה ממשית של היכולת השלטונית של המשטר באיראן, ופגיעה ביכולת האיראנית להגיע לנשק גרעיני, תוך דחיקת האיום הזה בכמה שנים טובות קדימה. לצד זאת, מבקשים בצה"ל לפגוע גם ביכולת הטילים הבליסטיים של איראן לאיים על שלום האזור ועל ישראל בפרט. על פי הקווים הכלליים של תוכניות התקיפה, ישראל וארה"ב ירכזו מאמץ נגד מרכזי אנרגיה, תשתיות, מתקני ממשל, מחסנים, מעבדות נשק ותעשיית הפלדה באיראן, בדומה למתווה ששימש בשני סבבי התקיפה הקודמים.

ישראל, מנגד, מבקשת להימנע ממצב של סבבי לחימה חוזרים מול איראן, בעקבות הלקח הכואב שנלמד במחיר דמים כבד מול חיזבאללה בלבנון ומול חמאס בעזה. בשונה מארגוני הטרור, איראן היא מדינה, ולכן בישראל ובוושינגטון סבורים כי יש להגיע להכרעה ברורה וחדה, ולא לעימות מתמשך. במערכת הביטחון מעריכים כי במקרה של מלחמה מול איראן, צה"ל יגייס מיידית את כלל אוגדות המילואים, כשרוב הכוח יופנה צפונה, במטרה לפעול ביד קשה בלבנון ולסיים את העימות מול חיזבאללה.

עוד מהדיווחים

לפי מעריב, כל ההיערכות הזו אמורה להתרחש בשבוע שבו בישראל צפויים להשביע את הכנסת ה-26 ולנסות להרכיב ממשלה.

למה זה חשוב

בישראל נמצאים כיום יותר משלושת אלפים חיילים אמריקאים, מה שממחיש עד כמה המתיחות עלולה לגעת ישירות גם בשטח המדינה. גורמים ביטחוניים הבהירו כי אם ארה"ב תחליט לתקוף את איראן, ישראל תקבל התרעה מראש כדי להשלים את היערכותה, ובמקרה של מלחמה צה"ל יגייס מיידית את כלל אוגדות המילואים ויפנה את רוב הכוח צפונה.

בשלב זה נותרת השאלה המרכזית פתוחה: האם איראן תבחר בדרך של עימות צבאי ישיר, או שתלך לכיוון של הסדר מול וושינגטון, במסלולים דיפלומטיים אפשריים דרך פקיסטן, קטאר או רוסיה. הסדר שיתבסס על מעורבות רוסית עלול לכרוך גם עסקה רחבה יותר בין טראמפ לנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בנושא אוקראינה, מהלך שיוריד איום אחד מעל העולם אך עלול להעצים איום אחר. בינתיים, בוושינגטון ובירושלים ממשיכים לעקוב בדריכות אחר כל תזוזה בטהרן, כשההיערכות הצבאית נותרת בעיצומה.