יו"ר רע"מ תוקף את דיווחי החקירה: "ניסיון להכתים את הציבור הערבי"

ראש השב"כ דוד זיני מבקש לחקור באזהרה ארבעה פוליטיקאים בכירים מהמפלגות הערביות, במסגרת החקירה סביב החשד למעורבות זרה בבחירות. הבקשה מעוררת מחלוקת חריפה מול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שדורשת תשתית ראייתית מתאימה בטרם תאשר את הפעלת הסמכויות המבוקשות.

בין ארבעת הפוליטיקאים שבהם מבקש זיני לפתוח בחקירה נמנים יו"ר תע"ל אחמד טיבי, יו"ר רע"ם מנסור עבאס ויו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה. חבר הכנסת הרביעי, שלגביו קיימת הסכמה רחבה על כך שנאספו נגדו ראיות משמעותיות, לא ניתן לפרסום בשלב זה מטעמים חוקיים.

מה קדם לזה

ב-29.10.2026 הורה השופט נעם סולברג לראש השב"כ דוד זיני לחקור בדחיפות חשד למימון זר שנועד להשפיע על תוצאות הבחירות, בעיקר לעידוד הצבעה במגזר הערבי, ולאחר מכן הוזכר גם חשד למקור כספים מקטאר. בפרשה נעצרו שבעה חשודים, בהם שלושה תושבי שגב שלום וערערה בנגב. ב-2.11.2026 תקף השר עמיחי שיקלי בחריפות את הייעוץ המשפטי בשב"כ והיועמ"שית, וטען כי הם מונעים את קידום החקירה.

לפי הדיווחים, היועצת המשפטית לממשלה דרשה כי בטרם תינתן ההסכמה לחקור את חברי הכנסת, יועברו אליה ראיות קונקרטיות נגד כל אחד מהם. נכון לעכשיו, ראיות כאלה הועברו רק בעניינו של אותו חבר כנסת ששמו חסוי, ולא בעניינם של טיבי, עבאס ואבו שחאדה.

הפגישה בין זיני לבהרב-מיארה, שארכה כשש שעות, חשפה מחלוקת עמוקה נוספת. ראש השב"כ ביקש להעניק לחשדות אופי ביטחוני מובהק, שיאפשר לארגון להפעיל אמצעי חקירה מיוחדים, ובהם האזנות סתר ואיסוף נתוני תקשורת. בהרב-מיארה הסתייגה מהדרישה, והבהירה כי הפעלת סמכויות מסוג זה מחייבת תשתית משפטית וראייתית מתאימה, וכי עצם החשד למימון זר או לשוחד בחירות אינו הופך את המעשים באופן אוטומטי לעבירות ביטחוניות.

המחלוקת בין הצדדים באה לידי ביטוי גם בניסוח ההודעה המשותפת שפורסמה בתום הפגישה. זיני ביקש לכלול בה התייחסות מפורשת לחשדות בעלי אופי ביטחוני, אך היועצת המשפטית התנגדה. השופט נעם סולברג, שהשתתף בדיונים, הציע נוסח פשרה שלפיו לחשדות עשוי להיות גם פן ביטחוני, והנוסח התקבל בסופו של דבר על ידי שני הצדדים.

אירוע מביך התרחש באחת הישיבות בנושא, כאשר זיני התקשה להיזכר בשמו של יו"ר רע"ם. "אנחנו נבקש לחקור גם את חבר הכנסת, נו, איך קוראים לו, איך קוראים לו, איך קוראים לו, מנסור עבאס", אמר ראש השב"כ במהלך הדיון.

בעקבות ההתפתחויות הוסכם על הקמת צוות חקירה משותף של השב"כ והמשטרה, שיטפל בחשדות נגד הפוליטיקאים. אלא שלמרות שחלפו מאז יומיים, השב"כ טרם העביר את החומרים הרלוונטיים למשטרה, ובפועל החקירה עדיין לא יצאה לדרך.

מפלגת הליכוד פנתה בעבר ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לאפשר את חקירתם של חברי הכנסת מהמפלגות הערביות ושל עוזריהם, וטענה כי החקירה מתעכבת שלא לצורך. בהרב-מיארה דחתה את הביקורת והבהירה כי כבר אישרה פעולות חקירה משמעותיות לבקשת השב"כ. "כל מי שצריך להיחקר, ייחקר", מסרה היועצת המשפטית לממשלה.

בנוסף, ועדת הבחירות המרכזית דחתה בקשה של הליכוד לעכב את פרסום התוצאות הסופיות של הבחירות עד לקבלת מידע נוסף על החשדות. השופט סולברג הבהיר כי לוועדה אין סמכות למנוע את פרסום התוצאות או לעכב את כינונה של הכנסת החדשה.

עוד מהדיווחים

לפי i24, אחד הפוליטיקאים שזיני מבקש לחקור, סאמי אבו שחאדה, כבר נפסל מהתמודדות בבחירות.

תגובת מנסור עבאס

בעקבות הדיווחים על החקירה האפשרית נגד ראשי המפלגות הערביות, יו"ר רע"ם מנסור עבאס לא התמהמה והגיב בחריפות, כשהוא מתאר את הפרסומים כניסיון מכוון לפגוע בציבור שלם. "הניסיון להכתים את הציבור הערבי הוא פסול", כתב עבאס, והוסיף כי מדובר במהלך שחורג מגבולות הביקורת הלגיטימית ופוגע באמון הציבור במוסדות המדינה. עם זאת, הוא הבהיר כי הוא וחבריו לא מתכוונים לברוח מאף הליך משפטי: "אני וכל חברי רע"מ לא חוששים מאף חקירה ומוכנים להתייצב בפני כל רשויות אכיפת החוק".

עבאס קשר את מוכנותו להתייצב להנחיות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולמערכת המשפט בכללותה, שלדבריו "הוכיחו פעם אחר פעם כי הם כפופים לחוק ולא לגורמים פוליטיים אחרים". בהמשך דבריו פנה ישירות אל רשויות המדינה ודרש מהן לשנות כיוון: "אני דורש מרשויות המדינה לכבד את החלטת הבוחר ולנהוג בממלכתיות ובאחריות כלפי כל האזרחים ולשמור על החוק וסדרי השלטון".

בחירת המילים של עבאס לא הייתה מקרית. יו"ר רע"ם הקפיד להדגיש את ההבחנה בין מערכת המשפט, שלדבריו פועלת לפי החוק בלבד, לבין מה שהוא מכנה "גורמים פוליטיים אחרים" שעלולים לנסות להשפיע על ההליך. בכך ניסה למקם את עצמו כמי שמשתף פעולה עם החוק, אך מתריע מפני שימוש פוליטי בכלים של אכיפת החוק.

למה זה חשוב

המחלוקת בין ראש השב"כ ליועצת המשפטית לממשלה נוגעת לשאלה אם לפוליטיקאים נבחרים מותר להיחקר באמצעי ביטחוניים חריגים כמו האזנות סתר, או שנדרשת ראיה משפטית ברורה קודם לכן. מדובר בחברי כנסת מכהנים מהמפלגות הערביות, כך שתוצאת המחלוקת עשויה להשפיע על הרכב הכנסת הבאה ועל מידת האמון הציבורי בטוהר הבחירות.

השב"כ, המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה לא מסרו תגובה לפרסומים. נכון לעכשיו לא ברור מתי יועברו החומרים מהשב"כ למשטרה, ומתי בפועל תחל החקירה נגד חברי הכנסת מהמפלגות הערביות.