חוקרים במערכת הבריאות מאס ג'נרל בריגהאם בבוסטון, המסונפת לאוניברסיטת הרווארד, פיתחו מערכת בינה מלאכותית המסוגלת להעריך את סיכויי ההישרדות של חולי סרטן על בסיס תמונת פנים בודדת בלבד. המחקר פורסם בכתב העת הרפואי "The Lancet Digital Health" ומתאר טכנולוגיה שעשויה לסייע לרופאים בעתיד בקבלת החלטות על דרכי טיפול.
בבסיס המערכת עומד מודל יסוד בשם FAHR-Face, שאומן על יותר מ-40 מיליון תמונות פנים של אנשים בגילים ובמוצאים שונים. על בסיסו פיתחו החוקרים שני כלים נפרדים: הראשון, FAHR-FaceAge, מעריך את הגיל הביולוגי של האדם, כלומר עד כמה הגוף "מבוגר" מבחינה בריאותית בלי קשר למספר השנים שחלפו מאז לידתו. הכלי השני, FAHR-FaceSurvival, חוזה ישירות מתוך התמונה את סיכויי ההישרדות של חולי סרטן.
מה קדם לזה
בשנת 2025 פרסמו אותם חוקרים מחקר קודם בכתב העת Lancet Digital Health, שמצא כי חולי סרטן נראו בממוצע מבוגרים בכמעט חמש שנים מגילם הכרונולוגי, בהשוואה לאנשים ללא סרטן. במחקר נוסף שלהם נמצא כי שילוב מדד הגיל הביולוגי עם המידע הרפואי הקיים שיפר את יכולתם של רופאים לחזות הישרדות של חולים: בניסוי עם שמונה רופאים עלה דיוק החיזוי מכ-74 אחוזים לכ-80 אחוזים לאחר הוספת המידע מהבינה המלאכותית.
שני הכלים מתבססים על אזורים שונים לחלוטין בפנים. אלגוריתם הערכת הגיל בוחן בעיקר את הרקות, המצח והקמטים שבין האף לפה, בעוד שאלגוריתם חיזוי סיכון התמותה מתמקד באזור גשר האף ובאזור שמתחת לעיניים. באופן בלתי צפוי, אותם אזורים חופפים כמעט במדויק לתיאור שנתן הרופא היווני היפוקרטס עוד בשנת 400 לפני הספירה, כשתיאר סימנים לקראת מוות: "אף חד, עיניים שקועות ורקות נפולות". החוקרים הדגישו כי המודלים לא נחשפו כלל לטקסטים עתיקים, ואומנו אך ורק על תמונות פנים לצד נתוני הישרדות או גיל בפועל.
הממצאים הסטטיסטיים היו חדים. מתוך 122 חולי סרטן שהמודל דירג בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר, 52.5 אחוזים נפטרו בתוך 90 יום בלבד, לעומת כ-2 אחוזים בלבד מתוך 975 חולים שדורגו בקבוצת הסיכון הנמוכה. במבחן רחב יותר, רבע המטופלים שדורגו בסיכון הגבוה ביותר היו בסיכון גבוה פי 3.23 למות בהשוואה לרבע המטופלים בסיכון הנמוך ביותר, וזאת גם לאחר שקלול נתונים קליניים נוספים כמו גיל, מין, מוצא וסוג הסרטן.
גם מודל הגיל הביולוגי הצביע על קשר ברור לתמותה. בקרב חולים שנראו מבוגרים ביותר מ-20 שנה מגילם האמיתי, 21 אחוזים נפטרו בתוך 90 יום, לעומת 6.4 אחוזים בלבד בקרב מי שנראו צעירים בעשור לפחות מגילם. ד"ר ריימונד מאק, אונקולוג קרינה במכון לסרטן של מאס ג'נרל בריגהאם ומוביל המחקר, אמר כי "הייתי די מופתע לגלות שאנחנו יכולים לקלוט סימנים לסיכון תמותה מצילום פנים בלבד".
החוקרים בדקו גם אילו הרגלי חיים קשורים למראה פנים מבוגר יותר. שתייה כבדה של אלכוהול ושימוש בסמים נקשרו לפער גדול יותר בין הגיל הנראה לגיל האמיתי, אך הקשר החזק ביותר נמצא בעישון. מעשנים פעילים נראו מבוגרים יותר ממעשנים לשעבר, ואלה נראו מבוגרים יותר ממי שמעולם לא עישנו. עם זאת, שינויים קוסמטיים כמו איפור, תאורה שונה, הבעות פנים ואף רוב סוגי הניתוחים הפלסטיים לא פגעו בדיוק המערכת. החריג היחיד היה ניתוח אף, שלאחריו הוסיף המודל למנותחים כשנה לגילם המוערך.
ד"ר הוגו ארטס, מנהל התוכנית לבינה מלאכותית ברפואה במאס ג'נרל בריגהאם, ציין כי מדובר "בהדגמה הראשונה לכך שמודל בינה מלאכותית מסוגל לחזות ישירות הישרדות מסרטן מתוך תצלום פשוט". מאק הוסיף כי המטרה היא להפוך את ההערכה הבריאותית מתמונת פנים ל"כמותית, עקבית וזמינה, כדי שתתמוך בהחלטות על טיפול מותאם אישית, ולא תחליף את שיקול הדעת של הרופא".
לצד ההתלהבות המדעית, מומחים שלא היו מעורבים במחקר מזהירים כי הכלי עדיין לא בשל לשימוש קליני נרחב. פרופסור וילבר לאם מאוניברסיטת אמורי כינה את העבודה "הוכחת היתכנות מבטיחה", אך הדגיש כי נדרש ניסוי נוסף שיבחן את המערכת על תתי-אוכלוסיות בעלות מאפייני פנים וגווני עור שונים. פרופסור מירוסלב בובר מאוניברסיטת סארי הוסיף כי "לנבא תוצאה זה לא אותו דבר כמו להסביר אותה", וציין כי טרם הוכח שהמודל מספק מידע מעבר למה שרופא מיומן יכול להסיק מהתרשמות כללית. נשמעו גם חששות מהטיה אפשרית, שכן כ-85 אחוזים מהמטופלים שנבדקו היו לבנים, והמודל הבחין ברמות סיכון בצורה פחות מדויקת בקרב שחורים והיספנים.
עוד מהדיווחים
לפי וואלה חדשות, הכלי הציבורי לבדיקת גיל ביולוגי נקרא FaceAge, וזמין באתר הרשמי של הפרויקט, שבו מתבקשים המשתתפים למלא לפני ההעלאה שאלון עם פרטים דמוגרפיים, מידע על אורח חיים והיסטוריה רפואית. לפי וואלה חדשות, התמונות והנתונים באתר המחקר מועברים לאחסון מוצפן ומידע מזהה מוסר מהם, ואמורים להישאר בידי צוות המחקר בלבד בלי להיות משותפים עם חוקרים חיצוניים. hebrewnews מעלה שאלה אתית שמלווה את הטכנולוגיה: "האם מטופל צריך לדעת שמערכת ממוחשבת העריכה כי סיכוייו לשרוד נמוכים?"
למה זה חשוב
הכלי עדיין אינו משמש לאבחון או לקביעת טיפול, אבל אם יבשיל הוא עשוי לשנות בעתיד את האופן שבו רופאים מחליטים אם מטופל יוכל לעמוד בכימותרפיה, בהקרנות או בניתוח. מומחים מזהירים שהמודל נבדק בעיקר על מטופלים לבנים ועלול להיות פחות מדויק בקרב קבוצות אוכלוסייה אחרות, מה שמחייב זהירות לפני כל שימוש קליני רחב.
החוקרים כבר הרחיבו את המחקר לציבור הרחב, ופתחו אתר מקוון שבו כל אדם מגיל 18 ומעלה יכול להעלות תמונת פנים ולקבל הערכת גיל ביולוגי למטרות מחקר בלבד. באתר מובהר כי מדובר בכלי מחקרי שאינו מספק אבחנה רפואית ואינו חוזה סיכויי הישרדות אישיים. מאס ג'נרל בריגהאם הגישה כבר בקשה זמנית לפטנט אמריקני על הדור הבא של האלגוריתמים, והחוקרים מציינים כי מדובר בשלב ראשוני בלבד בדרך לשילוב אפשרי של הטכנולוגיה בבתי חולים.
הכלי עדיין רחוק משימוש שגרתי במרפאות, אך החוקרים מעריכים כי מחקרי המשך יבחנו את יעילותו גם באוכלוסיות בריאות ובמגוון רחב יותר של אוכלוסיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה