שיא חדש למפלגות הערביות בישראל. לאחר ספירת כ-88.6% מהקולות בבחירות לכנסת ה-26, מתברר כי הרשימה המשותפת ורע"ם צברו יחד קרוב ל-730 אלף קולות, המספר הגבוה ביותר שנרשם אי פעם למגזר הערבי בבחירות לכנסת.
למרות הזינוק הדרמטי הזה, תמונת הגושים הכללית לא זזה. על פי הנתונים, לגוש ראש הממשלה בנימין נתניהו יש 53 מנדטים, לגוש השינוי 48 מנדטים, ולמפלגות הערביות 19 מנדטים. הלילה צפויה להתחיל ספירת המעטפות הכפולות, שעשויה עדיין לטלטל את המספרים הקטנים.
מה קדם לזה
ב-29.10.2026 דיווחנו כי גוש נתניהו עומד על 53 מנדטים וגוש השינוי על 48, כשרע"ם עלתה אז ל-7 מנדטים. קודם לכן, ב-28.10.2026, הליכוד דרש חקירת שב"כ בטענה שהבחירות "נגנבו" בקלפיות במגזר הערבי, בין היתר באמצעות שוחד וזיופים.
הנתון הבולט ביותר בעדכון האחרון של ועדת הבחירות המרכזית הוא התחזקותה של רע"ם, שקופצת ל-8 מנדטים, זאת על חשבון הרשימה המשותפת. מדובר בתפנית שמשנה את מאזן הכוחות בתוך המחנה הערבי עצמו.
עדכון נוסף, שמבוסס כעת על ספירה של כ-91% מהקולות, מחדד את התמונה: רע"ם ממשיכה להחזיק ב-8 מנדטים, ואילו הרשימה המשותפת נחלשת מעט ועומדת על 11 מנדטים בלבד. מדובר במגמה עקבית שמסתמנת ככל שהספירה מתקדמת, כאשר הפער בין שתי המפלגות הערביות הולך ומתבהר.
עם זאת, למרות הטלטלה בתוך המחנה הערבי, התמונה הפוליטית הכוללת נותרת יציבה לחלוטין, ואין כל שינוי במאזן הכוחות בין הגושים הגדולים. כלומר, השינוי בחלוקת המנדטים בין רע"ם לרשימה המשותפת אינו משפיע על יחסי הכוחות הכוללים בין גוש נתניהו לגוש השינוי.
לפי נתוני הביניים, ליום רביעי, הרשימה המשותפת קיבלה 446,240 קולות שהם 9.19% מכלל הקולות הכשרים, ואילו רע"ם קיבלה 283,615 קולות, 5.84%. יחד מחזיקות שתי הרשימות בכ-15% מתוך 4,854,102 הקולות הכשרים שנספרו באותו שלב ב-11,168 קלפיות.
כדי להבין את עוצמת הזינוק, די להסתכל אחורה. בבחירות 2013 צברו רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד יחד 348,919 קולות בלבד. ב-2015, כשהתמודדו לראשונה תחת הרשימה המשותפת, המספר עלה ל-446,583. לאחר פיצול וצניחה באפריל 2019 ל-337,108 קולות, חלה התאוששות שהגיעה לשיאה בבחירות 2020, אז נרשמו 581,507 קולות, 12.67% מהקולות הכשרים ו-15 מנדטים, השיא הגדול ביותר עד כה.
אבל אז הגיע הפיצול של 2021, שבו רע"ם התמודדה לבדה והכוח המצרפי צנח ל-379,647 קולות. בבחירות 2022 חלה התאוששות חלקית: רע"ם זכתה ב-194,047 קולות וחמישה מנדטים, חד"ש-תע"ל ב-178,735 קולות וחמישה מנדטים נוספים, ואילו בל"ד, עם 138,617 קולות, לא עברה את אחוז החסימה. בסך הכול נרשמו אז 511,399 קולות בלבד.
התוצאה הנוכחית עוקפת את תוצאת 2022 בפער עצום של 218,456 קולות, עלייה של כ-42.7%, ומשאירה מאחור גם את שיא 2020 בפער של 148,348 קולות, כ-25.5%. במילים אחרות, מה שנראה כמו שיא בלתי מנוצח לפני שלוש שנים, נשבר הפעם בגדול.
בתמונה הכללית של הבחירות, לפי עדכון נוסף שהגיע כבר לשעות הלילה המאוחרות עם מעל 90% מהקולות שנספרו, הליכוד בראשות נתניהו ממשיך להוביל עם 20.66% מהקולות, ואחריו מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט עם 16.21%. בין שתי המפלגות הגדולות נפער פער של יותר מ-228 אלף קולות.
קרב צמוד ומתוח מתנהל על המקום השלישי. הרשימה המשותפת עומדת על 9.19%, ומפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט נושקת לה עם 9.03% בלבד, כשהפער בין השתיים הוא 8,254 קולות בלבד, מרחק שעלול להתהפך בכל רגע עם המשך הספירה. בהמשך הטבלה מופיעה מפלגת הדמוקרטים עם 6.52%, ישראל ביתנו עם 5.94%, יהדות התורה עם 5.65%, עוצמה יהודית עם 5.53%, ש"ס עם 5.30% והציונות הדתית עם 4.70%. מחוץ לכנסת, לפי הנתונים הנוכחיים, נותרים יועז הנדל וירון זליכה עם 2.63% מהקולות ועופר וינטר עם 1.60% בלבד.
עוד מהדיווחים
לפי מעריב, נכון לשעה 20:40 נוספו 171,490 קולות מאז העדכון הקודם, מבלי שהדבר שינה את מפת המנדטים.
למה זה חשוב
התחזקות המפלגות הערביות עשויה להיות מכריעה בשאלה מי יצליח להרכיב ממשלה, מאחר שאף גוש לא השיג רוב של 61 מנדטים. לפי הדיווחים הקודמים, הנשיא הרצוג עשוי להטיל את המנדט הראשון על גדי איזנקוט, שהצהיר כי היעד הוא הקמת ממשלת גיוס ציונית, כאשר תמיכת המפלגות הערביות עשויה להיות מכריעה בהרכבתה.
ועדת הבחירות המרכזית הודיעה כי התוצאות הרשמיות והסופיות צפויות להתפרסם עד יום רביעי הקרוב, ה-4 בנובמבר. עד אז, עם המשך ספירת המעטפות הכפולות, עדיין ייתכנו שינויים במספרי הקולות ואף בחלוקת המנדטים, בעיקר במרוץ הצמוד על המקום השלישי.
נכון לעכשיו, מפת הגושים נותרת ללא שינוי, אך הספירה הסופית עדיין לא נאמרה המילה האחרונה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה