בג"ץ הקפיא את חוק התקשורת של השר קרעי ודורש הסבר על הליך החקיקה

בית המשפט העליון הוציא צו ביניים המשהה את כניסתו לתוקף של חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026. הצו ניתן אתמול (חמישי) על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר, במסגרת תשע עתירות שהוגשו נגד הכנסת, הממשלה ושר התקשורת שלמה קרעי.

במקביל להשהיית החוק, הוציאו השופטים צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב ולהסביר מדוע לא יבוטל החוק בשל פגמים נטענים בהליך חקיקתו. בהחלטה נכתב כי הדיון שהתקיים לפני השופטים ביולי "התמקד בטענות שלכאורה מעוררות שאלות כבדות משקל לפגמים בהליך החקיקה", ולכן הוחלט להוציא את הצו.

השופטים הבהירו כי בשלב זה הם בחרו שלא לדון בטענות הנוגעות להוראות החוק עצמן, אלא להתמקד תחילה בשאלת תקינות הליך החקיקה. "בשלב זה, ומטעמי מיקוד הדיון, לא מצאנו ליתן צו על תנאי ביחס להוראות חוק התקשורת לגופן. טענות הצדדים בעניין זה שמורות להם במלואן. הדיון בהליך יפוצל אפוא, כך שתחילה תוכרע הסוגיה שלגביה ניתן צו על תנאי כאמור", נכתב בהחלטה.

ביחס לצו הביניים עצמו, התייחסו השופטים גם להתנהלות הממשלה. "חרף השהות שניתנה לה, הממשלה בחרה שלא להגיש את התייחסותה לבקשות. לא ראינו לנכון לקיים דיון בעל פה בבקשות. בהתאם, בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת, ניתן בזאת צו ביניים שלפיו תושהה כניסתו לתוקף של חוק התקשורת", נכתב.

בית המשפט קבע כי המשך הדיון בהתנגדות לצו על תנאי יתקיים לפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, שזהותם תיקבע בהמשך על ידי הנשיא עמית. המשיבים, ובהם הממשלה, הכנסת ושר התקשורת, נדרשים להגיש תצהירי תשובה עד ל-7 בינואר 2027.

בין העותרים נגד החוק נמנים ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, מועצת העיתונות והתקשורת, התנועה למען איכות השלטון בישראל, חברת החדשות הישראלית, וכן חברי הכנסת שלי טל מירון, יוראי להב-הרצנו, אפרת רייטן מרום ואיתן גינזבורג. מנגד, כמשיבות בעתירת חברת החדשות צורפו גם קשת, רשת, חדשות 13, ערוץ 14 וi24news.

חוק התקשורת אושר בכנסת ביולי למרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי לכנסת, הן לתוכנו והן לדרך בה קודם. קרעי הציג את החוק כרפורמה שתגביר את התחרות בשוק התקשורת, בעוד מתנגדיו טוענים כי הוא פוגע בחופש הביטוי ומיטיב עם גופי תקשורת התומכים בממשלה.

הממשלה אישרה את החוק ללא חוות דעת מטעם הייעוץ המשפטי, צעד חסר תקדים. קרעי טען כי הייעוץ המשפטי עיכב בכוונה את ההידברות עם משרדו, בעוד שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה טענה כי קיימת מניעה משפטית לקדם את ההצעה. הדיונים בוועדת הכנסת שבראשות גלית דיסטל-אטבריאן, שאושרה לדון בחוק במקום ועדת הכלכלה, התאפיינו בעימותים חריפים בין קרעי ודיסטל-אטבריאן לנציגי הייעוץ המשפטי, ובהרחקות חוזרות של נציגי האופוזיציה.

בין הסעיפים המרכזיים בחוק נכללת הקמת רשות לתקשורת משודרת ומועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע במקום הרשות השנייה ורשות הכבלים והלוויין, ביטול האיסור על בעלויות צולבות בתחום התקשורת, וביטול ההפרדה המבנית בין ערוצי טלוויזיה לחברות החדשות. לפי החוק, לממשלה תהיה השפעה על מינוי בעלי התפקידים ברגולטור החדש, שיקבל סמכות להטיל קנסות כבדים על גופי שידור.

עוד מהדיווחים

לפי ביזפורטל, החוק כולל גם סמכות לממשלה לאסוף נתוני רייטינג לצורך הכוונת תקציבי פרסום. לפי ביזפורטל, החוק מעניק הטבות לערוץ 14 ולi24news, הנחשבים תומכי ממשלה. לפי ביזפורטל, הוועדה המיוחדת בראשות דיסטל-אטבריאן הוקמה כדי לעקוף את התנגדותו של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, וגם היועצת המשפטית לכנסת שרית אפיק התנגדה להעברת הדיון אליה.

למה זה חשוב

אם החוק ייכנס בסופו של דבר לתוקף, לממשלה תהיה השפעה על מינוי בעלי התפקידים ברגולטור התקשורת החדש, שיוכל להטיל קנסות כבדים על גופי שידור. ביטול ההפרדה בין בעלויות וערוצי חדשות עשוי לשנות את מבנה השוק שממנו צורכים ישראלים חדשות ותוכן מדי יום.

ההכרעה הבאה של בית המשפט תתמקד בשאלה אם הפגמים הנטענים בהליך החקיקה מצדיקים את ביטול החוק כולו. עד אז, חוק התקשורת יישאר מוקפא, והמשיבים נדרשים להגיש את תגובתם המפורטת עד תחילת ינואר, לפני שהתיק יעבור להכרעת ההרכב המורחב של תשעה שופטים.