שגריר ארה"ב בטורקיה: "ישראל הגדולה היא אשליה שמפיצים אויביה"

שגריר ארצות הברית בטורקיה, תום בארק, יצא בהצהרה חריגה נגד הטענות החוזרות ונשנות על כוונות הרחבה טריטוריאלית של ישראל. "הכיוון אינו הקמת ישראל הגדולה, ולדעתי מדובר באשליה", אמר בארק. לדבריו, "אני חושב שיריביה הפוליטיים של ישראל הם אלה שמפיצים את הרעיון הזה".

השגריר האמריקני התייחס גם להתנהלות הביטחונית של ישראל מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. "אחרי 7 באוקטובר הייתה לישראל הזכות לשנות את המציאות בגבולותיה ולהתאים אותה לצורכי הביטחון שלה", אמר. "זה תהליך שלוקח זמן", הוסיף, והבהיר כי מדובר בתהליך הדרגתי ולא במהלך פתאומי.

בארק ציין כי הפתרון למתיחות האזורית חייב להיות מדיני ולא צבאי, וכי מדינות המזרח התיכון נדרשות ללמוד לשתף פעולה זו עם זו, חרף חילוקי הדעות העמוקים בין הממשלות השונות. בהתייחסו למצב בסוריה אמר השגריר כי "ישראל עייפה מהסבל ועייפה ממה שהיא עצמה עוברת". לדבריו, נשיא סוריה אחמד א-שרע הבהיר כי ארצו אינה מעוניינת לאיים על ישראל, והציג זאת כדוגמה לניסיון להימנע מהסלמה צבאית נוספת באזור.

דבריו של בארק נאמרים על רקע מתיחות מתמשכת בין ישראל לטורקיה, הנובעת בעיקר מהתרחבות השפעתה של אנקרה בסוריה ומהחשש הישראלי מהתבססות צבאית טורקית סמוך לגבולותיה. השגריר כבר הביע בעבר עמדה דומה, כשדחה את הטענות בדבר שאיפות התפשטות משני הצדדים והגדיר אותן חסרות בסיס. באוגוסט האחרון הוא אף עורר סערה כשלא שלל את האפשרות שתקיפה ישראלית בסוריה נועדה לגרור את טורקיה לעימות צבאי, טענה שנדחתה מכל וכל בירושלים.

במקביל להצהרות השגריר האמריקני, טורקיה מתמודדת עם משבר דיפלומטי חריג מול אזרבייג'ן, בת בריתה האסטרטגית הוותיקה. נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, נעדר מפסגת ארגון המדינות הטורקיות שנערכה באנקרה, חרף הזמנה אישית שקיבל מנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בשיחת טלפון שהתקיימה ב-21 באוקטובר. במקומו ייצג את אזרבייג'ן שר החוץ ג'ייהון ביירמוב.

ההסבר הרשמי להיעדרות היה לוח זמנים עמוס, הכולל השתתפות בטקס סיום טורניר כדורגל לנערים עד גיל 15 בבאקו. אלא שהעיתוי עורר שאלות רבות, בעיקר לאור הזמנתו האישית של ארדואן ולאור העובדה שבפסגה הועברה הנשיאות התורנית של הארגון מאזרבייג'ן לטורקיה.

ברקע המשבר עומדת ביקורת שנמתחה בטורקיה על החלטת אזרבייג'ן להגביל לבישת חיג'אב בבתי הספר, במסגרת תקנות לבוש אחיד חדשות. המהלך עורר זעם בקרב חוגים אסלאמיסטיים ושמרניים בטורקיה, ויועצו הבכיר של ארדואן, אוקטאי סראל, תקף את ההגבלות בפומבי. בתגובה פיטר ארדואן את סראל מתפקידו, בניסיון להפיג את המתיחות. באקו מצדה הטילה איסור כניסה על שלושים ואחד אזרחים טורקים, ובהם עיתונאים ופעילים פוליטיים ודתיים, והוציאה צווי מעצר נגד שבעה נוספים.

מוקד חיכוך נוסף בין המדינות הוא יחסיה ההדוקים של אזרבייג'ן עם ישראל, בתחומי הביטחון והאנרגיה, בניגוד לעמדתה הביקורתית של טורקיה כלפי ישראל על רקע המלחמה ברצועת עזה. בבאקו נטען כי הקשר עם ישראל שימש בסיס לגל ביקורת נגדה בתקשורת ובפוליטיקה הטורקית. בנאומו בפסגה נמנע ארדואן מלהזכיר את אלייב במפורש, אך אמר כי "אין מקום להיפרדות, לפילוג או לסכסוך בתמונה המשפחתית שלנו. כולנו אחד, ביחד, ובעזרת השם נהיה אחים לנצח".

המתיחות הדיפלומטית מתרחשת על רקע הסלמה רחבה יותר במזרח התיכון, הכוללת דיווחים על פיצוצים ופגיעות במכליות נפט במצר הורמוז ואיומים חוזרים מצד ההנהגה האיראנית. המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, הורה לאחרונה לצבאו להיערך לתגובה מיידית לכל תקיפה אמריקנית או ישראלית, בשעה שמתנהלים במקביל מגעים חשאיים בתיווך קטארי למניעת סבב לחימה נוסף.

עוד מהדיווחים

בנאומו בפסגה קרא ארדואן למדינות המשתתפות להרחיב את הסיוע ההומניטרי לעזה, וחזר על תמיכתו בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ובירתה מזרח ירושלים. טורקיה תמכה באזרבייג'ן במלחמת נגורנו-קרבאך ורוכשת ממנה חלק ניכר מהגז הטבעי שלה, מה שמעצים את הרגישות סביב המשבר הנוכחי בין המדינות. איראן טענה כי כוחותיה הפילו כלי טיס אמריקני בלתי מאויש והשמידו כלי שיט אמריקני בלתי מאויש ליד מצר הורמוז, טענה שארה"ב דחתה חלקית.

למה זה חשוב

הצהרת השגריר האמריקני מגיעה כגיבוי פומבי לישראל מול טענות שמשמשות לעיתים ביקורת בינלאומית נגדה, ומחזקת את העמדה שהפעולות הביטחוניות שלה מאז 7 באוקטובר נתפסות בוושינגטון כלגיטימיות. בד בבד, המתיחות בין טורקיה לישראל סביב סוריה, לצד המשבר בין טורקיה לאזרבייג'ן שבו הקשר הביטחוני של באקו עם ישראל הוא גורם חיכוך, משפיעים ישירות על מערך היחסים האזורי של ישראל. ההסלמה המקבילה מול איראן, הנזכרת גם בכתבה, עלולה להשפיע על הביטחון השוטף בישראל אם תתדרדר למערכה רחבה.

בשלב זה לא פורסמה הודעה רשמית מצד אזרבייג'ן בנוגע לעתיד היחסים עם טורקיה, וגורמים בבאקו מעריכים כי הקרע בין שתי המדינות "כבר לא יהיה כפי שהיה בעבר". בירושלים ובוושינגטון עוקבים מקרוב הן אחרי ההתפתחויות בציר טורקיה-אזרבייג'ן והן אחרי האפשרות להסלמה נוספת מול איראן.