משרד החוץ האיראני פרסם הבוקר הכרזה דרמטית: הצי המלכותי וחיל האוויר המלכותי של בריטניה מוגדרים כעת כארגוני טרור. שירות הביון החוץ הבריטי, הידוע בכינויו MI6, סווג אף הוא כגוף עוין. ההחלטה הטעונה נכנסה לתוקף באופן מיידי.
ההכרזה החריגה מבוססת על החלטה של המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, כך נמסר בהודעה שפורסמה בסוכנות הידיעות הרשמית של איראן. מדובר בתגובה ישירה לסדרת צעדים שנקטה בריטניה נגד טהרן בשנה האחרונה, ובראשם מה שהגדירו באיראן כ"השתתפות במלחמה האמריקנית-ישראלית" נגד המדינה האסלאמית.
מה קדם לזה
ב-31.10.2026 דיווחנו כי לפי דיווחים באיראן, ארה"ב תקפה בלילה שני יעדים בדרום המדינה, באזור האי קשם ובסביבות נמל ג'אסכ, במסגרת הלחץ האמריקני על מצר הורמוז. ב-1.11.2026 דיווחנו כי טראמפ אמר שארה"ב 'חיסלנו את הגרעין' של איראן, והשמידה חלקים מהצי, מחיל האוויר ומהתשתיות הצבאיות שלה. באותו יום איים המנהיג העליון האיראני כי כל תקיפה עתידית תיענה ב'תגובה מיידית, משמעותית וללא מגבלות גיאוגרפיות'.
לפי ההודעה האיראנית, בריטניה העמידה בסיסים צבאיים ואמצעים לוגיסטיים לטובת הקואליציה שפעלה נגד איראן. הנימוק המרכזי הנוסף שצוין הוא ההחלטה הבריטית מה-13 ביולי לכלול את משמרות המהפכה האיראניים במסגרת חוק חדש להתמודדות עם איומי מדינות זרות, חוק שנכנס לתוקף באופן רשמי ב-17 ביולי.
המשמעות המעשית של ההחלטה האיראנית חמורה: הגדרת MI6 כגוף עוין מאפשרת לטהרן להחיל עליו חוקים מחמירים העוסקים בריגול ובשיתוף פעולה עם ישראל ועם מדינות עוינות. ההכרזה על חיל האוויר והצי הבריטיים כארגוני טרור, לעומת זאת, נעשתה מכוח חוק איראני שנחקק במקור כדי להגיב להכרזת ארצות הברית על משמרות המהפכה כארגון טרור.
משרד החוץ האיראני לא חסך במילים וטען כי הצעדים תואמים את המשפט הבין-לאומי ומבוססים על עקרון ההדדיות. בסיום ההודעה נשלחה אזהרה מפורשת לממשלה הבריטית: "האחריות להשלכותיהם מוטלת על ממשלת בריטניה".
לא מדובר באירוע מבודד. ההכרזה מגיעה על רקע החרפה מתמשכת ביחסים בין לונדון לטהרן, הכוללת סדרת צעדי חקיקה וסנקציות בריטיים נגד משמרות המהפכה, לצד האשמות חוזרות ונשנות במעורבות איראנית בפעילות עוינת על אדמת בריטניה. ההגדרה הבריטית של משמרות המהפכה כגוף המאיים על הביטחון הלאומי נועדה לאפשר העמדה לדין של כל מי שמסייע לגוף, מקבל ממנו תמורה חומרית או מעודד את פעילותו. לפי משרד הפנים הבריטי, העונש הצפוי על עבירות כאלה עשוי להגיע עד 14 שנות מאסר.
מוקד מתיחות נוסף שמלבה את האש הוא חקירה סוערת סביב אירוע חשוד שהתרחש סמוך לבסיס חיל האוויר פיירפורד שבמערב אנגליה, בסיס המשמש גם אנשי צבא אמריקנים, ב-27 בספטמבר. לפי הודעת המשטרה הבריטית, כוחות הוזעקו למקום בעקבות דיווחים על רכבים חשודים, וחמישה גברים נעצרו בזירה. כחודש לאחר מכן, ב-27 באוקטובר, הודיעה המשטרה על הגשת כתבי אישום נגד שני אזרחים בריטים: האחד באשמת התקרבות למקום מוגבל למטרה הפוגעת בביטחון בריטניה, והשני באשמת סיוע לשירות מודיעין זר, שלטענת החוקרים הוא איראני. האישומים טרם הוכרעו בבית המשפט.
עוד קודם להגשת כתבי האישום, בריטניה כבר ייחסה לאיראן מעורבות ישירה באירוע החשוד. בהצהרה משותפת שפורסמה ב-12 באוקטובר, הצטרפו שרי החוץ של ארצות הברית, מדינות אירופיות ומדינות נוספות לייחוס הבריטי. בהודעה נטען כי האירוע מוכיח את נכונותם של משמרות המהפכה לפעול מעבר לגבולות איראן, תוך שימוש ברשתות חשאיות ושליחים מטעמם.
באותו היום בו פורסמה ההצהרה המשותפת, זימנה בריטניה את שגריר איראן להבהרה, והודיעה במקביל על סנקציות נגד שני אזרחים איראנים שלטענתה היו מעורבים בסיוע לפעילות עוינת מטעם המשטר. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים, איסור כניסה לבריטניה ואיסור לכהן כדירקטורים בחברות בריטיות. משרד החוץ הבריטי האשים אז את איראן בשימוש ברשתות פשיעה ובארגוני שליחים כדי לפגוע בביטחון בריטניה ובשותפותיה.
עוד מהדיווחים
ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם האשים את איראן בניסיון פיגוע בבסיס חיל האוויר פיירפורד בחודש שעבר, לפי i24 חדשות. באוגוסט השביתו האקרים המזוהים עם המשטר באיראן תחנת כוח בריטית למשך ארבעה ימים במתקפת סייבר, כך לפי i24 חדשות. לפי דיווחים קודמים בתקשורת הבריטית שצוטטו ב-i24, איראן מנסה להבריח לתוך הממלכה סוכנים חשאיים דרך רשתות הברחה שמקורן במזרח התיכון.
למה זה חשוב
בריטניה הייתה חלק מהקואליציה שסייעה לישראל ולארה"ב במבצעים נגד איראן, כך שההסלמה הדיפלומטית מולה נוגעת ישירות לבעלות הברית הפועלות לצד ישראל. אם טהרן רואה בכל מי שסייע לתקיפות נגדה יעד לגיטימי, הדבר עשוי להצביע על כך שהעימות הרחב באזור, שבו מעורבת גם ישראל, רחוק מסיום.
ההכרזה האיראנית החדשה מסמנת הסלמה נוספת במערכה הדיפלומטית בין שתי המדינות, ומעלה חשש כי המתיחות עלולה להתגלגל לכדי עימות ישיר נוסף באזור, בייחוד נוכח המעורבות הבריטית הקודמת בסיוע לישראל ולארצות הברית במבצעים הצבאיים נגד איראן. בשלב זה לא ברור כיצד תגיב לונדון להכרזה, אך גורמים בזירה הבינלאומית מעריכים כי הצעד לא יישאר ללא מענה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה