אירוע חריג ומטריד בעולם טיפולי הפוריות בישראל נחשף הבוקר: גבר שעבר עם בת זוגו טיפולי פוריות לפני כ-13 שנה, שהובילו ללידת בנם, גילה לאחרונה בבדיקה גנטית כי אינו אביו הביולוגי של הילד. המקרה הועבר לבירור ראשוני במשרד הבריאות, ועולה חשש כבד לטעות בזיהוי או להחלפה של דגימות זרע באחת התחנות הרפואיות שבהן טופל הזוג.
לפי הפרטים שנמסרו, שרשרת הטיפול הרפואי שעבר הזוג הייתה מורכבת וכללה מספר תחנות בארץ ובחו"ל. הטיפול בזרע החל בבית חולים מחוץ לישראל, הועבר להמשך טיפול בבית חולים ישראלי נוסף, ומשם הגיעו המנות לבית חולים נוסף במרכז הארץ, שם בוצעה בסופו של דבר ההפריה שהובילה להיריון וללידת הילד, כיום בן 12.
הפנייה הרשמית לבתי החולים נעשתה לאחר שהאב ביצע בדיקה גנטית, שממצאיה הצביעו על אי-התאמה מלאה בינו לבין הילד. באמצעות עורכת דינו, פנה האב לבית החולים שבו בוצעה ההפריה בבקשה לקבל לידיו מנות זרע שנותרו בבנק הזרע, על מנת לבצע בדיקה נוספת ולברר את זהותו הגנטית של האב האמיתי.
מבית החולים נמסר בתגובה: "לפני כ-13 שנה עברו בני זוג טיפול פוריות, שהוביל להיריון וללידת בנם. הטיפול בזרע החל בבית חולים בחוץ לארץ, והועבר להמשך טיפול בבית חולים ישראלי נוסף, ומשם לבסוף הועבר לבית חולים במרכז, בו בוצעה ההפריה. בדיקה גנטית שערך האב לאחרונה העלתה אי-התאמה גנטית בין האב לבן, אשר מצריכה בירור בכל אחד מבתי החולים בנוגע לזרע שהועבר בזמנו ושימש בהפריה. האירוע דווח למשרד הבריאות כמקובל".
בשלב זה טרם התברר אם אכן התרחשה תקלה, ובאיזה שלב בשרשרת הטיפולית אירעה. בשל כך שהדגימות עברו בין מספר מעבדות וגורמים רפואיים בארץ ומחוצה לה, נדרשת כעת חקירה רטרואקטיבית ומעמיקה של הרישומים והפרוטוקולים בכל אחד מבתי החולים המעורבים, במטרה לאתר את מקור הטעות האפשרית.
יצוין כי על פי הנהלים בישראל, ביצוע בדיקות גנטיות לקביעת הורות באופן משפטי מחייב ככלל צו של בית משפט. עם זאת, בדומה למקרי עבר שעוררו סערה ציבורית, הבדיקה הנוכחית בוצעה במסגרת בירור רפואי עצמאי, וכך נחשף הממצא החריג ללא כוונה מוקדמת לערער על ההורות.
מדובר במקרה נוסף בשרשרת ארוכה של פרשות חריגות שהתגלו בשנים האחרונות בתחום טיפולי הפוריות בישראל. הפרשה הבולטת ביותר נחשפה בספטמבר 2022, כאשר בדיקה גנטית גילתה כי העוברית שנשאה ברחמה מטופלת בבית החולים אסותא בראשון לציון אינה תואמת גנטית לה ולבן זוגה. התינוקת, שכונתה בתקשורת סופיה, נולדה כחודש לאחר מכן, והפרשה הובילה למאבק משפטי ממושך על זהות הוריה ועתידה.
בדוח שפרסמה ועדת הבדיקה של משרד הבריאות בעקבות פרשת סופיה תוארו כשלים בנהלי העבודה, בתיעוד ובזיהוי המטופלות והעוברים, לצד עומס חריג ביחידת ההפריה. מאז דווח על מקרים נוספים: במאי 2023 פורסם כי זוג שטופל באסותא רמת החייל חושש שבנו אינו תואם גנטית לאביו, ובאוגוסט האחרון דווח על אם יחידנית שעברה טיפולי הפריה באסותא באמצעות תרומת זרע, וגילתה כי שני ילדיה אינם מאותו תורם, בניגוד למצופה.
לצד המקרים הללו, דוח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר 2024 הצביע על ליקויים מערכתיים בפיקוח על יחידות ההפריה החוץ-גופית בישראל, ובהם היעדר מעקב מספק אחר תיקון ליקויים שאותרו בביקורות קודמות של משרד הבריאות. המבקר קרא אז לחזק את מנגנוני הפיקוח והבקרה ולהתאים את כוח האדם והתשתיות להיקף הטיפולים הגדל בתחום.
עוד מהדיווחים
ממשרד הבריאות נמסר כי המשרד עודכן על תוצאות בדיקת האבהות, שהצביעו על אי התאמה גנטית בין אב לילד שנולד בעקבות טיפול הפריה שבוצע במרכז הרפואי אסותא ראשון לציון. ממשרד הבריאות נמסר כי הנושא נמצא כעת בבדיקה מקצועית מקיפה מול המרכז הרפואי אסותא.
למה זה חשוב
המקרה מצטרף לשרשרת פרשות דומות בתחום טיפולי הפוריות בישראל, ומעלה שאלות על רמת הפיקוח והבקרה בבנקי הזרע וביחידות ההפריה. עבור משפחות שעברו או עוברות טיפולי פוריות בישראל, הפרשה מעוררת חשש ממשי לגבי אמינות הרישום והמעקב אחר דגימות הזרע.
גורמי המקצוע במשרד הבריאות ובבתי החולים המעורבים צפויים בימים הקרובים לבחון את שרשרת השינוע והטיפול בדגימות הזרע לאורך השנים, במטרה לאתר היכן בדיוק נפלה הטעות שעלולה לשנות את חיי המשפחה כולה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה