ישראל והאיחוד נגד טורקיה ולוב: ההסכם הימי "בטל ומבוטל"

מהלך מדיני שמטלטל את מזרח הים התיכון: ישראל והאיחוד האירופי יצאו בגינוי חריף נגד ההסכם שחתמו טורקיה ולוב בנוגע לחלוקת הגבולות הימיים ביניהן. הפרלמנט במזרח לוב אישר בימים האחרונים את ההסכם, שנחתם בפועל עוד בשנת 2019, ובכך הדליק אור אדום בירושלים, באתונה, בניקוסיה ובבריסל.

נשיאת האיחוד האירופי הודיעה בחריפות כי ההסכם "פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות", אינו עולה בקנה אחד עם דיני הים הבינלאומיים, ולכן הוא לדבריה "בטל ומבוטל". זו עמדה שהאיחוד האירופי שומר עליה מאז 2019, אך האישור הרשמי של הפרלמנט הלובי הפך אותה שוב לרלוונטית במיוחד.

גם משרד החוץ הישראלי לא חסך במילים. בהודעה רשמית נמסר כי "ישראל מגנה בחריפות את החלטת הפרלמנט בלוב לאשרר את מזכר ההבנות בנושא הסמכויות הימיות בין טורקיה ללוב". במשרד הוסיפו כי "ההסכם פוגע בזכויות הריבוניות של בעלות בריתנו הקרובות באזור, ולמרבה הצער אנו רואים שוב את טורקיה פועלת לערער את היציבות במזרח הים התיכון".

בלב הסערה עומד הסכם שמחלק בין טורקיה ולוב שליטה על שטחים נרחבים בים התיכון, וזאת על חשבון המים הטריטוריאליים של יוון וקפריסין, שתי בעלות בריתה הקרובות של ישראל באזור. ההסכם המקורי נחתם בנובמבר 2019 בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלאומית בטריפולי, אך הפרלמנט במזרח לוב, המזוהה עם הגנרל חפתר, התנגד לו באותה תקופה ואף ניתק לרגע את קשריו עם אנקרה.

כעת, שבע שנים מאוחר יותר, בחר אותו פרלמנט בדיוק להפוך עור ולאשר את ההסכם פה אחד, בתוך כך משנה את מאזן הכוחות באזור כולו. ההסכם מעניק לטורקיה אזור כלכלי בלעדי המקנה זכויות לניצול משאבי גז ונפט, אך הבעיה המרכזית נעוצה בכך שהקו הימי שסוכם עובר בדיוק באזור שבו נמצאים האיים היווניים כרתים ורודוס, שם לטענת יוון ישנה זכות לאזורים כלכליים משלהם.

יוון מיהרה להבהיר כי אישור הפרלמנט הלובי אינו משנה דבר מבחינה משפטית, וכי ההסכם נותר לטענתה "בלתי חוקי וחסר תוקף". גם קפריסין גינתה בחריפות את ההחלטה, וגם מצרים, שתומכת במשך שנים במחנה חפתר, הביעה התנגדות נחרצת למהלך שאותו בעלי בריתה דווקא אישרו.

העניין אינו נוגע רק להצהרות דיפלומטיות. בירושלים מודעים לכך שלהסכם עלולות להיות השלכות ישירות על תוכניות האנרגיה האסטרטגיות של ישראל. בין היתר, ההסכם עלול להקשות על חיבורה העתידי של ישראל לתשתיות האנרגיה האירופיות דרך יוון וקפריסין, במסגרת פרויקט כבל החשמל התת ימי הענק המתוכנן בין המדינות.

טורקיה טוענת כי חלק מהתוואי המתוכנן של הכבל עובר דווקא באזור שעליו היא מכריזה כשטח הנתון לסמכותה לפי ההסכם החדש עם לוב, ולכן לטענתה יש צורך בתיאום איתה מראש לכל סקר ימי שייערך שם. יוון דוחה על הסף את הדרישה, אך אישור ההסכם בלוב עלול לחזק פוליטית את העמדה הטורקית ולסבך עוד יותר את קידום הפרויקט שישרת גם את ישראל.

בטורקיה, לעומת זאת, חוגגים ניצחון מדיני של ממש. בכירים באנקרה כינו את ההחלטה "אחד ההישגים הדיפלומטיים החשובים ביותר" שהשיגה המדינה בשנים האחרונות במאבק על מה שהם מכנים "המולדת הכחולה", תפיסה המדגישה את חשיבות השליטה הימית עבור עוצמתה של טורקיה באזור כולו.

בשלב זה לא ברור כיצד בכוונת ירושלים, אתונה וניקוסיה לפעול בפועל מול ההחלטה, מעבר להצהרות הגינוי. יוון כבר הודיעה כי עדכנה את בעלות בריתה ותנקוט צעדים להגנה על זכויותיה, ונראה שהסכסוך המדיני סביב גבולות הים התיכון רק בתחילתו.