המלכוד של בנט: הבטיח ממשלה בלי נתניהו, החרדים והערבים - ונשאר לבד

נפתלי בנט הודה הבוקר לבוחריו והצהיר כי הוא פועל להקמת ממשלה ול"תיקון ישראל". הוא גם קרא לתומכיו להתעלם מהפרסומים בתקשורת. אבל מאחורי ההצהרה הנרגשת מסתתרת בעיה אריתמטית פשוטה, שאיש לא ממש מסביר איך פותרים אותה.

הפרשן הפוליטי עמית סגל הצביע היום על הסתירה הגדולה שבבסיס המהלך של בנט. לדבריו, בנט "מתעלם באלגנטיות" מהעובדה שלפי התחייבויותיו הליבתיות שלו עצמו, אין לו שום דרך להרכיב ממשלה. בפשטות: אם מחברים יחד את כל מה שבנט הבטיח, נשאר לו אפס שותפים.

מה קדם לזה

לפי תוצאות הבחירות שפורסמו ב-29.10.2026, גוש נתניהו עומד על 53 מנדטים וגוש השינוי על 48, בעוד הרשימה המשותפת ורע"ם הגיעו יחד לשיא של 19 מנדטים. באותו יום דיווחנו גם על פגישה חריגה בין בנט לגדי איזנקוט בביתו של בנט ברעננה, שבה נדונו דרכי הפעולה להקמת ממשלה. ב-30.10.2026 דיווחנו כי גדי איזנקוט בוחן הקמת ממשלה חלופית, גם בתמיכת רע"ם, לאחר שגוש נתניהו נותר עם גוש חלש.

ההתחייבויות של בנט ברורות ומוכרות: הוא לא ישב ולא יישען על הערבים. הוא לא ישב ולא יישען על החרדים. והוא גם לא ישב עם נתניהו. שלוש הבטחות ליבה, שכל אחת מהן לכשעצמה נשמעת הגיונית לקהל מסוים. אבל כשמניחים את השלוש זו לצד זו, מתקבלת תמונה בעייתית מאוד.

"לא לשבת ולא להישען על הערבים, לא לשבת ולא להישען על החרדים ולא לשבת עם נתניהו, אין לו שום ממשלה ושום כלום", כתב סגל, ותיאר מצב שבו כל מפת הקואליציות האפשרית בישראל נחסמת בפני בנט מראש. אין בלוק ימני בלי נתניהו, אין בלוק חרדי בלי החרדים, ואין בלוק שמייצר רוב בלי שיתוף פעולה עם הרשימות הערביות. כשמוציאים את כל השלושה מהמשוואה, לא נשאר הרבה ממנה.

סגל לא הסתפק בהצגת הבעיה, אלא דרש תשובה ברורה. לדבריו, אם בנט רוצה להיות אמין, עליו "להתכבד ולהודיע על איזו הבטחה הוא מוותר, או שלא יבטיח הבטחות סרק". במילים אחרות: בנט לא יכול להמשיך להחזיק במקל משני הקצוות ולשמור על כל ההתחייבויות בו זמנית תוך שהוא טוען שהוא בדרך להקים ממשלה.

הביקורת הזו נוגעת לנקודת תורפה שמלווה את בנט מזה זמן. גם בעבר הוא נתפס כמי שמנסה לשרטט דרך פוליטית שמבוססת על שלילת כל השותפים האפשריים, תוך שהוא מציג את עצמו כאלטרנטיבה "נקייה" מכל המחנות הקיימים. אבל בפוליטיקה הישראלית, שבה כל קואליציה נבנית מצירופים של בלוקים קיימים, הצהרות כאלה מעלות שאלה פשוטה: עם מי בכלל אפשר להרכיב ממשלה אם פוסלים את כל השחקנים המרכזיים מראש.

בנט עצמו, בהודעתו, בחר שלא להתייחס ישירות לסתירה הזו. הוא העדיף להתמקד במסר הכללי, קרא לתומכיו להתעלם מהביקורות שעולות בתקשורת ולהמשיך לתמוך במהלך שלו, תוך שהוא ממסגר אותו כניסיון "לתקן את ישראל". אך ההתעלמות הזו, לפי סגל, היא בדיוק הבעיה: היא לא פותרת את המשוואה, היא רק דוחה את הרגע שבו יצטרכו להתמודד איתה.

נכון לעכשיו, לא ידוע אם בנט מתכוון להבהיר אילו מההתחייבויות שלו הוא מוכן לוותר עליהן כדי לאפשר בכלל הרכבת ממשלה, או שהוא ימשיך להחזיק בכל ההבטחות גם אם הן, להלכה, סותרות זו את זו וחוסמות כל מסלול מעשי להקמת קואליציה. השאלה הזו צפויה להמשיך להטריד את הדיון הפוליטי בימים הקרובים, ככל שבנט ימשיך לקדם את המהלך שלו בלי לתת תשובה ברורה.

למה זה חשוב

אם אף גוש לא יוכל להרכיב ממשלה בגלל הבטחות סותרות, ישראל עלולה להיתקע במשבר פוליטי ממושך או בבחירות חוזרות נוספות. עבור הציבור משמעות הדבר היא עוד תקופה של ממשלת מעבר, עיכוב בקבלת החלטות כלכליות וביטחוניות, וחוסר ודאות לגבי זהות ראש הממשלה הבא.

הפרשנים ימשיכו לעקוב אחר הצהרותיו הבאות של בנט כדי לבדוק אם יבחר להבהיר על איזו הבטחה הוא מוותר, או שימשיך להישאר בעמימות שמאפיינת את המהלך שלו עד כה.