בית משפט השלום בבאר שבע גזר היום (ראשון) 28 חודשי מאסר בפועל על סאן תבל, המורשע השלישי בפרשת גניבת ציוד ההגברה של מתן מרדכי ליאור ז"ל, שנרצח בטבח הנובה. בכך הושלם שלב גזרי הדין בפרשה כולה, שבה הורשעו שלושה אנשים בגניבת מערכות הגברה יקרות ערך משטח המסיבה בימים שלאחר הטבח.
לצד עונש המאסר בפועל, נגזרו על תבל מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 שקלים ופיצויים בסך 30,000 שקלים. מתוכם 20,000 שקלים ישולמו להוריו של ליאור, ו-10,000 שקלים נוספים ישולמו לשותפו העסקי. בית המשפט הורה גם על חילוט הרכב המסחרי ששימש את תבל לביצוע העבירה.
גזר הדין ניתן לאחר מספר דחיות, ובהן דיון שנקבע ליום השנה השלישי לטבח, ה-7 באוקטובר. תבל לא התייצב לאותו דיון, כשסנגורו טען כי מצבו הרפואי אינו מאפשר זאת. השופט שדן בתיק מתח ביקורת חריפה על התנהלותו לאורך ההליך המשפטי, וקבע כי "הנאשם עשה כל אשר לאל ידו על מנת שלא להתייצב לדיונים", וזאת אף לאחר שהוצא נגדו צו הבאה.
השופט התייחס גם לנסיבותיו האישיות של תבל, וציין כי הביא בחשבון את נכותו בשיעור של 60 אחוזים, למרות שהתעודה שהוצגה בפניו כבר אינה בתוקף. הוא הוסיף כי שירות המבחן לא התרשם מהנאשם לחיוב. סנגורו של תבל ביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר לצורך הגשת ערעור, ובקשתו התקבלה. השופט אישר עיכוב ביצוע למשך 45 ימים, בכפוף להפקדת 40,000 שקלים, ערבות בסך 50,000 שקלים והפקדת דרכונו.
על פי כתב האישום המתוקן, המעורבים נכנסו יומיים לאחר הטבח לשטח המסיבה, שהיה שטח צבאי סגור באותה עת, והוציאו ממנו שתי מערכות הגברה תוך הצגת מצגי שווא. הציוד, שהיה שייך לחברת "סאונד פנאטיק" של ליאור ושותפו אמיתי רחום, הוערך בכמיליון שקלים, ואותר והושב בעקבות חקירה של יחידת יואב במשטרה. לפי הפרטים שהוצגו בהליך, תבל אף הגיע לשבעה בבית משפחת ליאור, בזמן שהציוד הגנוב היה ברשותו וברשות שותפיו למעשה.
בחודש שעבר, ב-7 באוקטובר, נגזר דינם של שני המעורבים הנוספים בפרשה. רם שאהין, שהוגדר כנאשם המרכזי ונמצא אשם בגניבה בנסיבות מחמירות ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, נידון לשבע שנות מאסר, קנס של 60,000 שקלים ופיצוי של 75,000 שקלים למשפחה. על פי כתב האישום, שאהין אף התחזה לשותפו של ליאור כדי לקבל לידיו ציוד שנתפס בידי המשטרה. דניאל חסון, שהיה מעורב בניסיון למכור את הציוד הגנוב, נידון ל-40 חודשי מאסר, קנס של 30,000 שקלים ופיצוי של 40,000 שקלים.
באותו גזר דין קבע השופט אמיר דורון כי המעורבים ניצלו אסון לאומי לשם רווח כספי, ותיאר זאת כ"שפל מוסרי קיצוני שאין כדוגמתו". הוא הדגיש את הפער בין מעשיו של ליאור, שנשאר בשטח המסיבה ופעל להצלת חיי אדם עד שנרצח, לבין מעשי הנאשמים שניצלו את הכאוס בזירת הטבח לגניבת רכוש. לאחר מותו הוענק לליאור אות הגבורה האזרחית מטעם נשיא המדינה, כהוקרה על פעולותיו להצלת חיים במהלך מתקפת הטרור.
עופר ליאור, אביו של מתן, התייחס לגזר הדין ולהליך הממושך שקדם לו. "מאחורי כל דיון וכל דחייה עומדת משפחה שכולה, שנאלצת לאסוף כוחות ולהתמודד שוב עם מה שנעשה לרכוש של הבן שלה לאחר שנרצח", אמר. "שום עונש לא יחזיר לנו את מתן. מתן נשאר בשטח כדי להציל אנשים, ובזמן שאנחנו חיפשנו אותו וניסינו להבין מה קרה לו, אחרים עסקו בגניבת הציוד שבנה בעבודה קשה ובאהבה גדולה. נלחמנו כדי שמי שפגעו במה שהשאיר אחריו יישאו באחריות, וכדי לשמור על כבודו ועל זכרו".
עורכת הדין מיכל חגי מרוגלין, המייצגת את משפחת ליאור, מסרה כי ההליך דרש ממשפחתו כוחות נפש עצומים. "לצד האובדן שאין לו תקנה, נאלצו בני המשפחה להתמודד עם גניבת מפעל חייו של מתן ועם ההמתנה הממושכת למיצוי הדין", אמרה. "הפרשה הזו חורגת משוויו הכספי של הציוד, היא עוסקת בניצול זירת טבח לצורך גניבה ובפגיעה בכבודו של אדם שנרצח לאחר שפעל להצלת חיים". גם עמותת קהילת שבט הנובה, המלווה את המשפחה, מסרה כי תמשיך לעמוד לצידה גם לאחר סיום ההליך המשפטי ולפעול לשמירת זכרו וכבודו של ליאור ושל כלל הנרצחים.
ההליך המשפטי בפרשה הושלם עם מתן גזרי הדין לשלושת המעורבים, אך עיכוב הביצוע שאושר לתבל פותח אפשרות לערעור בהמשך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה