יומיים. זה כל מה שלקח לשילה עטון, בן 17 מארצות הברית, למצוא פיסת היסטוריה אמיתית בישראל.
הנער, תלמיד בית הספר התיכון מאס בישראל של ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב, יצא לסיור הראשון שלו בארץ בגן הלאומי תל גזר. ושם, על הקרקע, הוא מצא קמע מצרי עתיק בן כ-3,300 שנה.
"לא האמנתי שזה קורה לי", סיפר שילה. "לפני רגע דיברנו על הסיכויים הנמוכים למצוא ממצא כזה, והנה הוא אצלי ביד".
מדובר בחרפושית, סוג של קמע ששימש לפעמים גם כחותמת. על הקמע מופיעים שני נחשי קוברה מעוטרים, שנחשבו לסמל מלכותי ומגן במצרים העתיקה.
שילה לא נגע בחפץ בעצמו. הוא פנה מיד למדריך הקבוצה, בנג'י הילמן, והשניים דיווחו יחד לרשות העתיקות.
"התגלית עוררה התרגשות רבה בקרב התלמידים", סיפר הילמן. "ברגע שהבנו שייתכן ומדובר בממצא ארכיאולוגי בעל חשיבות, היה לנו חשוב לפנות מיד לרשות העתיקות ולוודא שאנחנו פועלים בצורה הנכונה".
אדם אספר, מפקח במרחב מרכז ברשות העתיקות, הגיע לבית הספר, אסף את הקמע לאוצרות המדינה, והעניק לשילה תעודת הוקרה על אזרחות טובה.
הקמע נבדק על ידי פרופ' עידו קוך מאוניברסיטת תל אביב, שתיארך אותו לתקופת הברונזה המאוחרת, באלף השני לפני הספירה. לדבריו, הסמל שמתחת לנחשים מייצג את המילה "אדון" במצרית העתיקה, וחרפושית דומה עם שלושה נחשים נמצאה בעבר בתל מגידו
צורת החרפושית מבוססת על חיפושית הזבל, שנחשבה לקדושה במצרים העתיקה כסמל לבריאה ולהתחדשות. גזר עצמה, אגב, הייתה באותה תקופה אחת הערים הכנעניות החשובות בארץ, הודות למיקומה על צומת דרכים אסטרטגי בשפלה.
עוד מהדיווחים
עמית מלמן, מנהל המרכז החינוכי של מרחב מרכז ברשות העתיקות, אמר: "הסיפור של שילה הוא דוגמה מקסימה לחיבור שנוצר בין צעירים שמגיעים ללמוד בישראל לבין ההיסטוריה והארכיאולוגיה של הארץ, דרך חוויה בלתי אמצעית בשטח" טלי צור-אבנר, מנהלת JNF-USA בישראל, אמרה: "יש משהו מרגש ברגע שבו ההיסטוריה שלומדים בכיתה הופכת למפגש אישי, כאן בארץ" שר המורשת הרב עמיחי אליהו בירך את שילה על הגילוי ועל האחריות שגילה במסירת הקמע הקדום, ואמר שהסיפור ממחיש את חשיבות החיבור של בני נוער מהתפוצות למורשת הארץ.
למה זה חשוב
רשות העתיקות מזכירה שחוק העתיקות מחייב כל מי שנתקל בממצא ארכיאולוגי בשטח להשאיר אותו במקום ולדווח מיד, כדי שאפשר יהיה לתעד את ההקשר המדויק שבו נמצא. הסיפור מראה שגם מטייל מזדמן יכול להיתקל בממצא משמעותי, ושדיווח נכון יכול להוביל לשימורו לטובת המחקר והציבור.
ברשות העתיקות מזכירים: אם נתקלים בממצא ארכיאולוגי בשטח, הכי חשוב להשאיר אותו במקום ולדווח מיד, כדי שהארכיאולוגים יוכלו לתעד את ההקשר המדויק שבו נמצא.
הקמע שמצא שילה עטון הצטרף רשמית לאוצרות המדינה, והסיפור שלו כבר הפך לדוגמה חינוכית לדור הבא של התלמידים שמגיעים לישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה