דרמה דיפלומטית פרצה היום (שלישי) כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי הסיוע הביטחוני השנתי לישראל, בהיקף של 4 מיליארד דולר, עומד להיפסק כבר בתום השנה הנוכחית. ההכרזה המפתיעה נמסרה בעיצומו של יום הבחירות לאמצע הקדנציה בארצות הברית, בראיון לתוכנית הבוקר של רשת פוקס ניוז.
"עשיתי עסקה עם ביבי נתניהו שאנחנו נותנים לישראל 4 מיליארד דולר בשנה, וסיכמנו כבר לפני כמה חודשים שאנחנו מפסיקים את זה", אמר טראמפ בראיון. "עד סוף השנה לא נשלם יותר לישראל", הוסיף הנשיא האמריקאי בנימה נחרצת.
טראמפ לא הסתפק בהצהרה הדרמטית והסביר גם את הרציונל מאחוריה. "ישראל כבר לא צריכה את זה", אמר, והוסיף כי מדובר במדינה "פורחת" שיכולה לרכוש בעצמה כל נשק שתזדקק לו, בדיוק כפי שעושה אירופה. לדבריו, הסיוע הפך לכלי תעמולה פוליטי בידי הדמוקרטים נגד הרפובליקנים, ולכן עדיף להסיר אותו מהשולחן.
עם זאת, הנשיא האמריקאי הקפיד להרגיע: "נסייע לישראל אם היא תזדקק לכך, היא בת ברית נהדרת". טראמפ אף תיאר את מערכת היחסים בין שתי המדינות כ"יוצאת מן הכלל", והדגיש את מעמדה המיוחד של ישראל במזרח התיכון מבחינה ביטחונית.
טראמפ הבהיר נקודה חשובה שעשויה להרגיע מעט את הדאגה בירושלים: למרות הפסקת הסיוע, ישראל תוכל להמשיך ולרכוש ציוד צבאי מארצות הברית בכספה שלה. כך או כך, מדובר בשינוי דרמטי ביחסי שתי המדינות, שבמשך עשרות שנים התבססו גם על תמיכה כלכלית וצבאית אמריקאית נדיבה.
המספרים מספרים סיפור שונה מההצהרה הנשיאותית. ההסכם הנוכחי, מזכר הבנות שנחתם עוד ב-2016 בתקופת נשיאותו של ברק אובמה, קובע העברה של כ-3.8 מיליארד דולר בשנה לישראל, ואמור היה לפקוע רק ב-2028. כלומר, לפי דברי טראמפ, מדובר בקיצור דרמטי של שנתיים וחצי במועד המקורי.
מזכר ההבנות כולל סך הכל 38 מיליארד דולר על פני עשור, כאשר רוב הכסף, כ-33 מיליארד דולר, מיועד למימון צבאי ורכש נשק, ועוד כ-5 מיליארד דולר מוקצים לתוכניות משותפות להגנה מפני טילים כמו כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. כל תשלום שנתי מחייב אישור נפרד של הקונגרס האמריקאי, ולכן לא ברור אם להצהרתו של טראמפ יש גיבוי משפטי ממשי.
אם ההודעה אכן תתממש, מדובר בסיום של עידן היסטורי בן יותר משבעים וחמש שנה, שבמהלכו הייתה ישראל המקבלת הגדולה ביותר של סיוע חוץ אמריקאי מאז מלחמת העולם השנייה. הסיוע האמריקאי לישראל החל עוד ב-1949, שנה אחרי קום המדינה, בהלוואה צנועה של מאה מיליון דולר. במשך השנים הוא גדל בהדרגה, במיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973, אז אישר הנשיא ריצ'רד ניקסון חבילת חירום של 2.2 מיליארד דולר לישראל.
הסכם השלום עם מצרים ב-1979 הביא לגידול נוסף, כשארצות הברית העבירה 7.5 מיליארד דולר לשתי המדינות. לפי שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, בסך הכול קיבלה ישראל מאז 1946 ועד 2025 כ-175 מיליארד דולר, ובערכים מתואמי אינפלציה הסכום מגיע לכ-298 עד 330 מיליארד דולר.
מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה מיידית להצהרת טראמפ, ולא ברור אם בירושלים מאשרים את הפרטים כפי שהוצגו. גם לא פורט אם הכוונה היא להפסקה מוחלטת של כל רכיבי הסיוע, או רק לחלק מהם.
ההצהרה תפסה את מערכת הביטחון הישראלית לא מוכנה. גורמים במשרד הביטחון ובצה"ל הודו כי הופתעו מההכרזה הדרמטית. "לא ציפינו להכרזה הזאת, בטח שלא היום", נמסר. בכיר במערכת הביטחון הוסיף: "יש שיח קבוע עם האמריקנים, אפשר להגיד שהופתענו. נלמד את המשמעויות מההחלטה שטרם הגיעו לגורמי המקצוע". גם במשרד האוצר הישראלי נתפסו בהפתעה מהדברים.
חשוב לציין כי נתניהו עצמו דיבר בעבר על הכוונה לצמצם את תלות ישראל בסיוע האמריקאי. בראיון לכתב העת "האקונומיסט" מתחילת השנה סיפר ראש הממשלה כי במפגש עם טראמפ במאר-א-לאגו בדצמבר אמר לנשיא: "התבגרנו ופיתחנו יכולות מדהימות, ולכן אני רוצה לצמצם בהדרגה את הסיוע הצבאי בתוך עשר השנים הקרובות". לפי דיווחים, טראמפ עצמו הופתע אז מההצעה והשיב לנתניהו: "אבל ביבי, אני בעד סיוע לישראל". כעת, כמעט שנה אחרי, נראה שהעמדות התהפכו ולוח הזמנים הואץ מעשור לכמה חודשים בלבד.
להצהרה עלולות להיות השלכות כבדות על מערכת הביטחון הישראלית. מדובר בכ-12 מיליארד שקל בשנה שישראל עלולה לאבד, כ-8% מתקציב הביטחון הכולל. הפגיעה הצפויה חדה במיוחד לאור שחיקת כוח האדם והציוד בצה"ל בשלוש שנות הלחימה האחרונות, כאשר חיל האוויר טס בתקופה הזו כמות שעות טיסה שבשגרה הייתה נפרשת על פני תשע שנים, והצבא צרך כמויות חימוש השוות לכל מה שנורה ב-30 השנה שקדמו למלחמה. מטוסי הקרב, המסוקים, החימושים המונחים וחלק ממערכות ההגנה האווירית נרכשים בעיקר בכסף האמריקאי, ובלעדיו ישראל תידרש לממן את הרכש הזה מהקופה שלה.
בין יתר דבריו בראיון התייחס טראמפ גם לאהדה שהוא זוכה לה בישראל, ואף התבדח כי אם יימאס ממנו הציבור האמריקאי, הוא עשוי "לעבור לישראל ולהיות ראש הממשלה", תוך שהוא מציין כי שיעור התמיכה בו בישראל עומד על כ-99%. דווקא ההצהרה הקלילה הזו מדגישה את חוסר הבהירות סביב כוונותיו האמיתיות ביחס לעתיד הסיוע.
בירושלים ובוושינגטון צפויים בימים הקרובים לנסות להבהיר את מעמד ההצהרה הנשיאותית. נכון לעכשיו, במאי כבר נפתח משא ומתן רשמי בין המדינות על הסכם חדש שיחליף את מזכר ההבנות הקיים, כשוושינגטון דורשת כחלק מהעסקה גישה לפטנטים ולטכנולוגיות ביטחוניות ישראליות. תקציב 2027 הישראלי ייבנה ככל הנראה בצל סימן שאלה גדול, עד שיתבררו הפרטים המלאים של מה שטראמפ מתאר כ"עסקה" עם נתניהו.
נשיא ארה"ב מכריז על הפסקת הסיוע הביטחוני לישראל, בעוד ירושלים שותקת והשלכות התקציב על צה"ל עדיין לוטות בערפל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה