עתירה חריגה ומטלטלת הוגשה היום לבית המשפט העליון נגד ערוץ 14: פורום לוחמות ולוחמי חרבות ברזל דורש לפתוח בחקירה פלילית נגד הערוץ, בעליו ועובדיו, בטענה להדלפות ביטחוניות חמורות שסיכנו את חיי החיילים בשטח.
העתירה, שהוגשה באמצעות עורך הדין עידן סגר, מונה למעלה מ13 אירועים מתועדים שבהם לטענת העותרים חשף הערוץ מידע ביטחוני רגיש ביותר. מדובר באחת הטענות החריפות ביותר שהוטחו עד כה בערוץ החדשות, שבראשו עומד יצחק מירילשוילי.
בראש הפורום העותר עומד אלוף משנה (מיל') חנוך דאום. הפורום פנה לבג"ץ אחרי שלטענתו רשויות אכיפת החוק התעלמו מתלונות מפורטות שהוגשו נגד הערוץ בחודשים האחרונים ולא נקטו שום פעולה משמעותית.
העתירה הוגשה נגד בכירים ממשרד המשפטים והמשטרה: פרקליט המדינה עמית איסמן, המשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה ניצב בועז בלט, והצנזור הצבאי הראשי תא"ל נתנאל קולה. לעתירה צורפו כמשיבים גם מנכ"ל הערוץ אריאל אדרי, ראש מערך החדשות יורם כהן ושורה של אנשי שידור מוכרים, בהם שמעון ריקלין, יעקב ברדוגו, ינון מגל, תמיר מורג ויהודה שלזינגר.
אחת הטענות הקשות ביותר בעתירה נוגעת לפרסום מיקומי כוחות צה"ל בלבנון בזמן אמת, שלדברי העותרים כלל אזור שהופצץ למחרת על ידי חיזבאללה, בתקיפה שגבתה את חייהם של ארבעה חיילים. עם זאת, מהמידע שפורסם לא עולה כי נקבע קשר סיבתי ישיר בין הפרסום לבין התקיפה הקטלנית.
העותרים מצביעים גם על חשיפת אמצעי איסוף מודיעיני ייחודי שפעל בעומק רצועת עזה. לפי הטענה, ועדת הצנזורה כבר קבעה באופן רשמי כי הפרסום הזה "גרם בפועל לנזק בטחוני ממשי". במקרה נוסף, שנגע לתוכנית מבצעית מול איראן, קבע הצנזור הראשי בשיחה עם מנכ"ל הערוץ כי מדובר ב"הפרת צנזורה חמורה". למרות שתי הקביעות הללו, לא נפתחה עד כה שום חקירה פלילית.
בעתירה מפורטים גם אירועים נוספים: פרסום התרעות מקדימות טרם יציאה למבצעים מיוחדים, בהם ערב "מבצע הביפרים", חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה והתקיפה הישראלית באיראן, וכן פרסום מדרגי תוכניות מבצעיות וחשיפת יעדים ותשתיות תת-קרקעיות שיועדו לתקיפה.
העותרים תוקפים בחריפות את התנהלות רשויות האכיפה וטוענים להתפרקות מסמכות. לדבריהם, חרף הנחיית פרקליט המדינה המחייבת את המשנה לפרקליט המדינה להכריע בתיקים הנוגעים לחקירת עיתונאים, הסתפקה לשכתו בתשובה כי יש "להמתין לסיום הטיפול" של המשטרה, והודיעה כי "בכך תם טיפולנו". המשטרה, כך נטען, לא השיבה כלל לפניות.
העתירה מדגישה פער חריג בטיפול הרשויות, ומשווה את המקרה לפרשות הדלפה אחרות שזכו לטיפול מהיר, בהן פרשת "בילד" שבה הוגש כתב אישום בתוך שבועות ספורים, חקירת הדלפת הסרטון מ"שדה תימן" וחקירות שב"כ בפרשות הדלפה נוספות. "העותר משמש קול ללוחמי צה"ל, שחייהם סוכנו בשל אותם פרסומים אסורים מושא העתירה", נכתב במסמך שהוגש לבית המשפט.
כעת מוטל על בג"ץ להכריע אם לחייב את רשויות האכיפה לבחון מחדש את התנהלות ערוץ 14 במישור הפלילי והמינהלי. התיק צפוי לעורר דיון ציבורי סוער סביב גבולות חופש העיתונות מול שיקולי ביטחון המדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה