סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה A, לצד תחזית שלילית. ההחלטה מגיעה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות, כאשר בחברה מזהירים מפני תקופה ממושכת של חוסר ודאות ושיתוק במערכת הפוליטית הישראלית.
"תוצאות הבחירות בישראל מעידות על סיכון מוגבר לחוסר ודאות ממושך בתקופה ארוכה של ממשלת מעבר", נכתב בהודעת החברה. "הפילוג הפוליטי בחברה הישראלית והאפשרות של הקמת ממשלת מיעוט ללא רוב בפרלמנט תואמים את דירוג האשראי הנוכחי של ישראל".
מניתוח תוצאות הבחירות עולה כי הליכוד הוא המפלגה הגדולה ביותר עם כ-27 מושבים, אך הגוש בראשות נתניהו צפוי להסתפק בכ-53 מושבים בלבד, רחוק מ-61 המושבים הדרושים להקמת ממשלה יציבה. הגוש בראשות איזנקוט יחזיק בכ-48 מושבים, בעוד שהמפלגות הערביות קיבלו 19 מושבים. פער זה, מעריכים בפיץ', מגדיל משמעותית את הסיכוי לכישלון המגעים הקואליציוניים.
"להערכתנו, יש סיכוי גדול שלא יצליחו להקים קואליציה יציבה עם רוב של 61 מנדטים", נכתב בהודעה. "אם המגעים הקואליציוניים ייכשלו, הכנסת תפוזר וייערכו בחירות חדשות בתוך 90 יום. לאורך כל התהליך הזה, הממשלה היוצאת תמשיך לכהן כממשלת מעבר".
בחברה לא שוללים לחלוטין אפשרות של הקמת ממשלת אחדות רחבה שתאחד את הגושים בהובלת נתניהו ואיזנקוט, ללא המפלגות החרדיות, אך מדגישים כי זהו אינו התרחיש המרכזי שלהם. "לדעתנו, התרחיש הסביר ביותר הוא פיזור הכנסת בתחילת ינואר ועריכת בחירות חדשות בתחילת אפריל", נמסר. בפיץ' אף משווים את המצב הצפוי לתקופה שבין השנים 2019 ל-2022, שבה התקיימו בישראל חמש מערכות בחירות.
אחד הנושאים המדאיגים ביותר מבחינת חברת הדירוג הוא גורל תקציב המדינה לשנת 2027. מכיוון שלקואליציה היוצאת אין עוד רוב פרלמנטרי, בפיץ' מעריכים כי לא סביר שתקציב חדש יאושר לפני עריכת בחירות נוספות. במקרה כזה, ישראל תיאלץ להתנהל תחת תקציב המשכי, המגביל את ההוצאות החודשיות ל-1/12 מתקרת ההוצאות של השנה הקודמת, בתוספת התאמה לקצב גידול האוכלוסייה.
בחברה מציינים כי תקרת ההוצאות לשנת 2026 עומדת על כ-699 מיליארד שקל, בעוד שההוצאה המותרת לפי מסגרת התקציב גבוהה ממנה בכ-32 מיליארד שקל. הגבלת ההוצאות בפועל עשויה להביא לירידה זמנית בגירעון, אך בפיץ' מדגישים שאין לראות בכך שיפור אמיתי. "צמצום גירעון כזה לא יהיה התכנסות פיסקלית, שכן הוא משקף שיתוק פוליטי ולא צעדים בני-קיימא לחיזוק מצב הכספים הציבוריים", נכתב בהודעה.
בסוכנות מזכירים כי לא זו הפעם הראשונה שישראל פועלת תחת הסדר תקציבי כזה. בשנת 2020 התנהלה המדינה במשך שנה שלמה ללא תקציב מאושר, תוך התמודדות עם מגפת הקורונה באמצעות חבילות פיסקליות מיוחדות. בשנת 2021 התקציב לא אושר עד נובמבר, מה שהוביל לכעשרה חודשי התנהלות תחת תקציב המשכי, ובשנת 2023 התנהלה המדינה תחת תקציב המשכי במשך כחמישה חודשים לפני שתקציב חדש אושר במאי.
בפיץ' צופים כי יחס החוב הממשלתי לתוצר ימשיך לעלות באופן מתון, ומציינים שמדובר באחד הגורמים המרכזיים שבגינם נותרה תחזית הדירוג של ישראל שלילית. בסקירה קודמת שפרסמה החברה באמצע אוקטובר הוערך כי הגירעון הממשלתי עשוי להגיע בשנת 2026 ל-7.5% מהתוצר, וכי יחס החוב לתוצר צפוי לעלות מ-68.5% ב-2025 ל-70.3% ב-2026, ובהמשך להגיע ל-72.1% ב-2028. עוד בנובמבר 2024 הורידה פיץ' את דירוג האשראי של ישראל מ-A+ ל-A, על רקע המלחמה בעזה והתרחבות הפעילות הצבאית בכמה חזיתות.
עוד מהדיווחים
בפיץ' מציינים כי לצד הסיכונים הפוליטיים, הכלכלה הישראלית מפגינה חוסן, מגוון ענפי פעילות ויכולת להתמודד עם תקופות משבר.
למה זה חשוב
אם התרחיש שמתארת פיץ' יתממש, ישראל תתנהל זמן ממושך תחת תקציב המשכי המגביל את ההוצאה החודשית, מה שעלול להאט תקצוב שירותים ציבוריים ופרויקטים ממשלתיים חדשים. המשך העלייה ביחס החוב לתוצר, לצד תחזית הדירוג השלילית, משקפים סיכון כלכלי מתמשך שמלווה את חוסר הוודאות הפוליטית.
העיניים נשואות כעת למגעים הקואליציוניים הקרובים. ככל שיתבררו כקרובים לכישלון, התרחיש שמתווה פיץ' של פיזור הכנסת בתחילת ינואר ובחירות חדשות באפריל 2027 עשוי להפוך למציאות, עם כל המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכך עבור משק ישראל.
פיץ' משאירה את דירוג ישראל ללא שינוי אך מזהירה מפני שיתוק פוליטי ממושך שעלול למנוע אישור תקציב 2027.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה