דרמה דיפלומטית בבריטניה: משרד הפנים הבריטי מנע את כניסתו של האקדמאי השוודי אנדראס מאלם למדינה, ימים ספורים לפני הפגנת ענק פרו-פלסטינית המתוכננת בלונדון. במקביל, המשטרה הבריטית מזהירה כי כל מי שיביע תמיכה בארגון "פלסטיין אקשן", שהוכרז כארגון טרור, יעצר באופן מיידי.
מאלם, מרצה באוניברסיטת לונד בשוודיה ומחבר הספר "איך לפוצץ צינור נפט", היה אמור להשתתף ביום רביעי הקרוב באירוע בלונדון לצד הודא עמורי, שותפת-מייסדת של ארגון "פלסטיין אקשן". האירוע אורגן על ידי כתב עת סוציאליסטי, ומאלם היה אמור לדבר בו על המלחמה באיראן. לדבריו, קיבל הודעה ממשרד הפנים הבריטי לפיה "נוכחותו בבריטניה אינה מיטיבה עם טובת הציבור", ללא כל הסבר נוסף.
מאלם, מבקר חריף של ישראל ותומך בולט במאבק הפלסטיני, טען כי מעולם לא תמך בפלסטיין אקשן באופן פומבי ולא מימן את פעילותו. "אני עושה דרך לבריטניה הלוך ושוב שנים, עשרות שנים, לצורך העבודה המדעית שלי, מחקר הארכיונים שלי וההשתתפות שלי בכנסים. זו גם המטרה המרכזית של הביקור שלי הפעם", אמר. לדבריו, "המשמעות היא שנאסר עליי לעשות את עבודתי כאינטלקטואל וכאקדמאי".
כשנשאל האם האיסור עשוי להיות קשור להצהרותיו הקודמות, בהן הגדיר את התקפת חמאס בשבעה באוקטובר כ"מעשה שחרור", השיב מאלם כי "זה יכול להיות". משרד הפנים הבריטי מסר מצדו כי הוא אינו מתייחס למקרים פרטניים.
החלטת משרד הפנים מגיעה על רקע מתיחות הולכת וגוברת סביב ארגון "פלסטיין אקשן", שהוקם ב-2020 ועלה לכותרות בשל פעולות נגד חברות ביטחוניות המקושרות לישראל, ובראשן חברת אלביט מערכות. פעילי הארגון פרצו למתקנים, השחיתו רכוש וגרמו לנזקים. בבריטניה הוכרז הארגון כבלתי חוקי לפי חוק הטרור ביוני 2025, ואיסור זה נותר בתוקף לאחר הכרעת בית המשפט לערעורים ביוני השנה.
במקביל לפרשת מאלם, משטרת לונדון הזהירה כי המפגינים שיתייצבו מחר מול שגרירות ארצות הברית, באזור באטרסי שעל הגדה הדרומית של נהר התמזה, מסתכנים במעצר מיידי. מאות בני אדם צפויים להשתתף בהפגנה, ומחאה מקבילה מתוכננת גם מול הקונסוליה האמריקנית באדינבורו שבסקוטלנד.
"כל מי שמתכוון להגיע לאירוע הזה יודע שתמיכה בארגון שהוצא מחוץ לחוק היא מעשה בלתי חוקי. למעשה, המשתתפים מתכנסים במטרה מכוונת לבצע עבירה", הזהיר מפקד המבצע המשטרתי, אדם סלונצקי. הוא הדגיש כי גם מי שלא יישא שלטים, אך יסייע בארגון ההפגנה או במתן הוראות לוגיסטיות, עלול להיעצר ולהיות מואשם בעבירות על חוק הטרור.
ארגון "דיפנד אוור ג'וריז", המארגן את המחאה, קרא לתומכים לשאת שלטים עם הכיתוב "אני מתנגד לרצח עם, אני תומך בפלסטיין אקשן", וביקש מהם שלא לרשום את המילים מראש, כדי להימנע מעיכוב משטרתי. בהנחיות שפרסם הארגון, נכתב כי משתתפים מתבקשים להביא טלפון חד-פעמי ולהשאיר את הטלפון הרגיל שלהם בבית, כדי שהמשטרה לא תוכל להחרים אותו. כמו כן, נכתב כי אם ייעצרו, על המפגינים "להיות רפויים" כדי להקשות על עבודת השוטרים. מאז יולי 2025, לפי טענת המארגנים, נעצרו בבריטניה למעלה מ-3,850 בני אדם בשל מחאות נגד איסור הארגון.
המארגנים האשימו את השלטונות הבריטיים בריצוי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וחברות הנשק הישראליות, וטענו כי ההחלטה להוציא את הארגון מחוץ לחוק התקבלה בעקבות לחץ אמריקני, לאחר שפעילי הארגון השחיתו בצבע את אתר הגולף של טראמפ בסקוטלנד. לטענתם, טראמפ הגדיר את המעשה כטרור, והתקיימו שיחות בינו לבין ראש הממשלה הבריטי דאז בנושא. המשטרה מצדה הבהירה כי אין בכוונתה למנוע מאנשים להביע את דעתם, אלא לאכוף את החוק במקרים שבהם הבעת הדעה כרוכה בפעילות פלילית.
עוד מהדיווחים
לפי jpost, בתחילת אוקטובר הודיעה הסופרת האירית סאלי רוני כי ספריה לא יימכרו עוד בבריטניה, בעקבות כוונתה להעביר תמלוגים לטובת פלסטיין אקשן. לפי jpost, בריטניה חסמה בעבר גם את כניסתם של הפרשן הטורקי-אמריקני ג'נק אויגור ואחיינו חסן פיקר, וכן הטילה איסורי כניסה על שרים ישראלים מהימין הקיצוני ואסרה על ישראלים להשתתף בקולג' ביטחוני יוקרתי בלונדון. לפי JNS, שגרירות ארצות הברית בלונדון הזהירה את האזרחים האמריקנים בעיר להימנע מהפגנות ולנקוט משנה זהירות אם ימצאו עצמם בקרבתן.
למה זה חשוב
ארגון פלסטיין אקשן, שהוכרז כארגון טרור בבריטניה, התמקד בעבר בתקיפות נגד מתקנים של חברת אלביט מערכות הישראלית, כך שהמאבק המשפטי והמשטרתי סביבו נוגע ישירות לחברות ביטחוניות ישראליות הפועלות בבריטניה. הצעדים המשטרתיים החריגים, כולל איום במעצר על הבעת תמיכה בארגון, מראים עד כמה הביקורת על ישראל בהקשר המלחמה בעזה הפכה לנושא משפטי רגיש בבריטניה, מה שעשוי להשפיע גם על ישראלים ועל גופים ישראליים הפועלים או מבקרים שם.
ההפגנה צפויה להתקיים ימים אחדים לפני דיון בבית המשפט העליון הבריטי, הקבוע ל-4 וה-5 בנובמבר, בעניין חוקיות האיסור על הארגון. מארגני המחאה דורשים מבית המשפט לבטל את ההחלטה, וטוענים כי מדובר בפגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ובזכות למחות.
סופה של הפרשה עדיין לא נכתב: בעוד מאלם שוקל את צעדיו המשפטיים מול ההחלטה הבריטית, כל העיניים נשואות לדיון הקרוב בבית המשפט העליון שעשוי לקבוע את עתיד האיסור על הארגון כולו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה