הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (רביעי) כי הריבית במשק תישאר ללא שינוי, ברמה של 3.25%. ההחלטה עוצרת רצף של שלוש הפחתות ריבית רצופות שביצע הבנק המרכזי במאי, ביולי ובספטמבר, ומגיעה שישה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת.
ההחלטה לא הפתיעה איש. כל 15 הכלכלנים שהשתתפו בסקר שבדק את הערכות השוק צפו מראש שהבנק יבחר להקפיא את הריבית ולא להמשיך במגמת ההפחתות. בהתאם לכך, ריבית הפריים תישאר אף היא ללא שינוי, ברמה של 4.75%.
בהודעה הרשמית ציינה הוועדה המוניטרית כי "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים, ותוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאו-פוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות". ההפחתה האחרונה, שבוצעה בתחילת ספטמבר, הורידה את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז ל-3.25% הנוכחיים, ועימה ירד ההחזר החודשי של משכנתא ממוצעת בכ-65 שקלים בלבד.
לכאורה, הנתונים הכלכליים האחרונים סיפקו לבנק ישראל כל סיבה להמשיך ולהפחית את הריבית. מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.5%, יותר מהתחזיות המוקדמות, והאינפלציה השנתית ירדה ל-1.6% בלבד, רמה שנמצאת מתחת למרכז תחום היעד של בנק ישראל ואף קרובה לגבול התחתון שלו. אלא שבבנק המרכזי מבהירים כי מדובר בירידה מתעתעת. חלק ניכר מהנתון נבע מהוזלות עונתיות בענפי התיירות: מחירי הטיסות והנסיעות לחו"ל גרעו כ-0.36 נקודות אחוז מהמדד, ומחירי המלונות גרעו עוד כ-0.11 נקודות. המדד המנוכה מהשפעות עונתיות נותר, לעומת זאת, ללא שינוי כלל. מנגד, שכר הדירה המשיך לעלות ומחירי הירקות הטריים זינקו ב-6.6%, כך שהתמונה האמיתית מורכבת יותר ממה שהציג הנתון הגולמי.
השיקול המרכזי שעמד מאחורי ההחלטה להקפיא את הריבית הגיע דווקא מחוץ לגבולות ישראל. בארצות הברית האינפלציה דווקא מטפסת, ועלתה בספטמבר ל-3.7% בעיקר בעקבות התייקרות האנרגיה. הבנק המרכזי האמריקאי כבר העלה את הריבית הפדרלית לטווח של 3.75% עד 4%, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט קפץ לכ-110 דולר, עלייה של יותר מ-50% בתוך רבעון אחד בלבד, על רקע המתיחות הגיאופוליטית הנמשכת באזור ומול איראן. הפער המתרחב בין הריבית הדולרית לריבית השקלית מציב את בנק ישראל בפני מלכוד: הפחתה נוספת הייתה עלולה להאיץ בריחת הון לאפיקים דולריים, להחליש את השקל ולייבא אינפלציה חדשה למשק דרך ייקור המוצרים המיובאים.
הנגיד, פרופסור אמיר ירון, הודיע על ההחלטה במסיבת עיתונאים שנערכה בבנק. בבנק ישראל ציינו כי אי-הוודאות במשק נותרה גבוהה על רקע המתיחות הגיאופוליטית המתמשכת, אך הדגישו כי פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לשהות ברמות הדומות לאלו ששררו טרם ה-7 באוקטובר. מאז ההחלטה הקודמת פחת השקל ב-3.1% מול הדולר וב-2.2% במונחים נומינליים אפקטיביים, בעוד שמול האירו נרשם דווקא ייסוף קל של 0.3%.
לצד ההודעה על הריבית, פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תחזית מקרו-כלכלית מעודכנת שמעלה שאלות לא מעטות. לפי התחזית, התוצר צפוי לצמוח ב-5.6% השנה וב-7.5% בשנה הבאה, קצבים חריגים שישראל לא ראתה שנים רבות. אלא שבבנק עצמו ממליצים שלא להתרגש מהנתון. עיקר העלייה נובע ממה שמכונה "ייצור בחו"ל", פעילות של חברות טכנולוגיה ישראליות המיוצרת בפועל מחוץ לישראל, כשעיקר הרווחים זורמים לבעלי מניות זרים. התחזית ללא רכיב זה, שמשקף טוב יותר את הפעילות המקומית בפועל, עומדת על 3.4% השנה ו-5.1% בשנה הבאה בלבד. בבנק הזהירו כי נתוני התוצר הרשמיים "עלולים ליצור תמונה מטעה" כשהם כוללים ייצור שאינו תורם בפועל להכנסות משקי הבית בישראל.
בשוק העבודה, המצב ממשיך להיות הדוק. שיעור האבטלה הרחבה עמד בספטמבר על 3.3%, וקצב עליית השכר הנומינלי במשק התמתן מעט בחודשים יוני-אוגוסט ועמד על 4.3%. בתחום הנדל"ן נרשמה מגמה מעורבת: מחירי הדירות ירדו בחודשים יולי-אוגוסט ב-0.6%, ובחישוב שנתי ב-1.8%, אך שכר הדירה בחוזים חדשים, שבהם נרשמת תחלופת שוכרים, זינק בקצב שנתי של 5.3%. הישראלים המשיכו ליטול משכנתאות בהיקפים גבוהים, כ-10.3 מיליארד שקל בחודש ספטמבר בלבד.
בכל הנוגע להמשך, חטיבת המחקר צופה כי הריבית תעמוד על 3.0% בממוצע ברבעון השלישי של 2027, כלומר הפחתה אחת בלבד של רבע נקודת אחוז בתוך כשנה שלמה. לבעלי משכנתאות במסלול הפריים המשמעות היא ירידה צפויה מהרמה הנוכחית של 4.75% לכ-4.5%, ולא יותר. בבנק ישראל הדגישו כי תוואי הריבית העתידי ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות הכלכלית, אי-הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות, והזהירו במפורש כי הגדלה נוספת של תקציב הביטחון לשנת 2027, שהיקפו טרם נקבע, ללא התאמות מקבילות בהכנסות המדינה, עלולה להוביל לעלייה בגירעון ובאינפלציה גם יחד. ההחלטה הבאה בנושא הריבית צפויה להתפרסם ב-23 בנובמבר 2026, כשלושה שבועות לאחר הבחירות לכנסת, ותושפע ככל הנראה ממדיניותה הכלכלית של הממשלה שתקום.
עוד מהדיווחים
מהתאחדות יועצי המשכנתאות נמסר כי "מדיניות הדיור אינה יכולה להישען על כיוון הריבית לבדו" וכי יש לקדם כלי סיוע ותכנון ארוך טווח לציבור הרוכשים. קצב העלייה השנתי בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עמד בספטמבר על 3.8%, והאינפלציה צפויה לפי התחזיות לחזור ולהתכנס למרכז תחום היעד בתחילת 2027.
למה זה חשוב
עבור בעלי משכנתאות במסלול הפריים, המשמעות היא שלא צפויה הקלה משמעותית בהחזרים בטווח הקרוב, שכן בבנק ישראל צופים הפחתה אחת בלבד עד סוף 2027. במקביל, שוכרי דירות צפויים להמשיך ולחוות עליית מחירים, בעיקר בחוזים חדשים שבהם נרשמת תחלופת שוכרים.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל השאירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%, תוך שהיא מאותתת כי שינויים נוספים יגיעו לאט יותר ממה שציפו בשוק, על רקע התייקרות הנפט, פערי הריביות מול ארצות הברית והערפל הפוליטי שאופף את הבחירות הקרובות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה